סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 881

 

"משנכנס אדר מרבים בשמחה"

תענית כט ע"א


טעם השמטת הרמב"ם והשו"ע להלכה זו אם הוא חיוב, בשנה מעוברת אם יש "מרבים בשמחה" גם באדר א', אופן קיום וביטוי ההלכה של מרבים בשמחה.

גרסינן בגמ' אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. אמר רב פפא הילכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט מיניה באב דריע מזליה ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה, ע"כ.

וכתב הריטב"א אע"פ שאין מזל לישראל מ"מ כך נגזר בשמים שאלו ב' חודשים (אדר ואב) יש בהם מזל לישראל. ובשו"ת חת"ס (או"ח סי' ק"ס) כתב לתמוה למה השמיט הרמב"ם הדין של משנכנס אדר מרבים בשמחה עי"ש.

ובס' נימוקי או"ח (סי' תרפ"ה) כותב שכן הוא דרכם של הפוסקים שאין מביאים רק דינים המסוימים לעשות בפועל או שלא לעשות, וכיון דשמחת חודש אדר אינו בדבר מסוים, ע"כ השמיטוה ולא הביאו רק משנכנס אב ממעטים בשמחה דיש בה איסור דברים מסוימים ממה למעט ע"ש.

ורבינו הגר"ח קנייבסקי שליט"א כתב לי הטעם שלא זכרוהו הרמב"ם והשו"ע משום "שאינו חיוב אלא עצה טובה" וכ"כ בשמו "בדרך שיחה" (סו"פ מקץ) והוסיף בשמו דשאני הא מהדין של משנכנס אב וכו' ששם יש פרטי דיני איסור משא"כ באדר אין שום דינים למעשה, עכ"ד.

דנו הפוסקים, בשנה מעוברת מהו להרבות בשמחה באדר א' או דהאי דינא דמשנכנס אדר וכו' קאי רק אאדר שני דווקא. ובמשנה במגילה (ו:) "אין בין אדר ראשון לאדר שני וכו', משמע, הא לענין מרבים בשמחה שווים. והנה נחלקו בפוסקים (עי' או"ח סי"ד תרצ"ז) לענין אם להרבות שמחה בי"ד אדר א', ולאלו הסוברים שגם בי"ד אדר א' יש שמחה משום שנחשב שבו נעשה הנס, וכמדויק מהמשנה הנ"ל, הוא הדין לענין משנכנס אדר א' שמרבים בשמחה, ולאלו הסוברים שאין מצוה בי"ד אדר א' אין מצוה גם משנכנס אדר, וכיון שהרמ"א פסק שמצוה להרבות בי"ד אדר א', א"כ לכתחילה יש משנכנס אדר כו' גם באדר א' – כן הביא ב"דרך שיחה" (סו"פ מקץ) מרבינו הגר"ח קנייבסקי שליט"א.

וכן מבואר ב"שו"ת חת"ס" (חו"מ סי' כ') שכ' בחתימת התשובה, יום ג' א' דר"ח אדר ראשון שמרבים בו בשמחה.

ואולם הגר"י עמדין זצ"ל בשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"ב סי' פ"ח), ובשו"ת תשובה מאהבה (ח"ב סי' ש"א) כתבו דדין זה דמשכנס אדר מרבים בשמחה נאמר רק באדר ב'. והוא עפי"ד רש"י כאן בד"ה משנכנס אדר מרבים בשמחה "ימי ניסים היו לישראל פורים ופסח" [וכבר תמהו האחרונים מהו זה שהזכיר רש"י את חג הפסח. ובאליהו רבה כתב שמשמע מרש"י דגם חודש ניסן הוא כאדר, ובאמת המהר"ם אלשיך בפר' בא עה"פ החודש הזה לכם מביא דברי הגמ' כאן האי מאן דאית ליה תגרא בהדי גוי לתבעי בניסן וכת' דרש"י רצה לרמז שבשנה מעוברת אין שמחה נוהגת אלא באדר שני היות וימי ניסן סמוכים לחודש אדר שבשניהם היה גאולה ועדיף להסמיך גאולת פורים לגאולת פסח. [אכן ב"דרך שיחה" שם הביא מהגר"ח קנייבסקי שליט"א דאין זה מוכרח ברש"י].

וכ"כ בסידור בית עובד להגר' יהודה שמואל אשר זצ"ל (בדיני פורים) וב"מועד לכל חי" להגר"ח פלאג'י זצ"ל (סי' ל"א) דבשנה מעוברת מרבים בשמחה באדר שני [ויש שמציינים שכן דעת הלבוש שכת' (סי' תרפ"ה ס"א) שאדר ראשון מזלו דלי, ומזל דגים הוא רק באדר שני, א"כ עדיין אין מזל של שמחה. אולם בס' "שפת אמת" (ליקוטים לר"ח) מבאר שאדר ראשון גם כן מזלו דגים ולכן יש להוסיף בשמחה גם באדר ראשון].

וכ"כ הגר"ש וואזנר שליט"א (הו"צ בעלון "מים חיים" גליון 53) עפי"ד ה"שפת אמת" כאן שכת' דמשנכנס אדר מרבים בשמחה משום דמשמיעין על השקלים לצורך הקורבנות ע"ש, וא"כ זהו דווקא באדר שני.

עוד הביא "בדרך שיחה" (שם) מרבינו הגר"ח קנייבסקי שליט"א באופן קיום ההלכה של מרבים בשמחה [מלבד עצת חז"ל שהוא זמן מסוגל לדון עם העכו"ם]וז"ל: אם יש לו סיום או שמחה יראה שיעשנה בחודש אדר ואם אין לו שמחה ישתה קצת יין בכניסת החודש. אבא זצ"ל נהג כל ראש חודש לשתות מעט יין ובר"ח אדר הוסיף קצת יותר מכל ר"ח עכ"ד.

(ש.א. חזנוביץ)

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר