סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"מאן חכמים"; "... בהא לישנא"

תענית ו ע"א


תניא אידך: יורה במרחשון ומלקוש בניסן, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: יורה בכסליו. מאן חכמים? - אמר רב חסדא: רבי יוסי היא. דתניא: איזו היא רביעה ראשונה? הבכירה בשלשה במרחשון, בינונית - בשבעה בו, אפילה - בשבעה עשר בו, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בשבעה ובשבעה עשר, ובעשרים ושלשה. רבי יוסי אומר: בשבעה עשר, ובעשרים ושלשה, ובראש חדש כסליו. וכן היה רבי יוסי אומר: אין היחידים מתענין עד שיגיע ראש חדש כסליו. אמר רב חסדא: הלכה כרבי יוסי. אמימר מתני להא דרב חסדא בהא לישנא: בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים, רבן גמליאל אומר: בשבעה בו. אמר רב חסדא: הלכה כרבן גמליאל.

מבנה הסוגיה:

1.

תניא אידך: יורה במרחשון ומלקוש בניסן, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים: יורה בכסליו.

מחלוקת תנאים מתי הוא ה"יורה" - הגשם הראשון - בין רבי מאיר ו"חכמים". לכאורה גם אם לא היה מוזכר "רבי מאיר" והיה מובא "רק" כ"תנא קמא" היה תקף העיקרון שהלכה צריכה להיות כחכמים.


2.

מאן חכמים? -

מדוע הגמרא צריכה לשאול "מאן חכמים" [=מיהם החכמים]. הרי היא איננה שואלת זאת ברוב הש"ס כשמופיע הביטוי "חכמים".

3.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תו:

"מאן חכמים ר' פלוני, משמע דהיכא דאיתמר האי לישנא בגמרא לאו למימרא דיחידאה הוא ולא קי"ל הכי אלא אדרבא אשמועינן תלמודא דאע"ג דסברא יחידאה היא הכי קי"ל
ולמדך דחכמים דקתני מתניתין אין זו סברת רבים אלא יחידאה היא ורבים קבלו מאותו יחיד סברא זו ומשום הכי הלכה כמותו והיינו דאפקה רבי בלישנא דחכמים
וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לסדר זרעים פ"ו וז"ל אבל מה שנאמר במשנה חכמים ר"ל כי לפעמים יכנה בחכמים בשביל אחד מן האנשים שהקדמנו שמותם ופעמים ירצה לומר בשביל כל המון החכמים ופעמים יבאר בתלמוד ויאמר מאן חכמים ר"פ ואולם יעשה זה בהיות המקבלים רבים שקבלו מן החכם ההוא ובעבור היות אנשי הדעת ההוא רבים יקראם חכמים ואפילו שיהיה לאיש אחד עכ"ד "

כלומר, הגמרא מיידעת אותנו שמדובר בדעת יחיד [בסוגייתנו: רבי יוסי], אבל רבי יהודה הנשיא כתב "חכמים" – כי הלכה כדעה זו. וקצת קשה, שהרי גם אם היה כתוב "רבי יוסי" במקום "חכמים" הלכה היתה צריכה להיות כרבי יוסי על פי הכלל שהלכה כרבי יוסי נגד רבי מאיר [ואילו אם היה כתוב במשנה רק "תנא קמא" ולא "רבי מאיר" יתכן שבכל זאת היה צריך לפסוק כ"תנא קמא"].

4.
המשך הגמרא:

אמר רב חסדא: רבי יוסי היא. דתניא: איזו היא רביעה ראשונה? הבכירה בשלשה במרחשון, בינונית - בשבעה בו, אפילה - בשבעה עשר בו, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר: בשבעה ובשבעה עשר, ובעשרים ושלשה.
רבי יוסי אומר: בשבעה עשר, ובעשרים ושלשה, ובראש חדש כסליו.
וכן היה רבי יוסי אומר: אין היחידים מתענין עד שיגיע ראש חדש כסליו.

מי אומר את "וכן היה רבי יוסי אומר..." - הברייתא עצמה או הגמרא? בכל מקרה כנראה שהכוונה בביטוי "וכן היה רבי יוסי אומר" היא, שרבי יוסי אמר הלכה שנובעת מהעיקרון שהוא עצמו אמר בברייתא.

5.


אמר רב חסדא: הלכה כרבי יוסי.

יש שיטה שטוענת שהלכה כרבי יוסי גם נגד רבי יהודה וגם נגד רבי מאיר יחדיו.
ולפי זה מדוע רב חסדא צריך לפסוק כרבי יוסי [אם אמנם אין הלכה כרבי יוסי נגד רבים אלא רק נגד כל אחד מהתנאים בפני עצמו מובן מדוע רב חסדא צריך היה לפסוק במפורש כרבי יוסי].

6.
רש"י מביא גירסא שרב חסדא פסק דווקא כרבי יהודה.
ולפי זה ברור מדוע צריך היה רב חסדא לפסוק הלכה במפורש, כי כעיקרון הלכה היתה צריכה להיות כרבי יוסי!

7.
"אמימר" מביא את דעת רב חסדא באופן שונה.

אמימר מתני להא דרב חסדא בהא לישנא: בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים,
רבן גמליאל אומר: בשבעה בו.
אמר רב חסדא: הלכה כרבן גמליאל.

קצת קשה: הרי אמימר חי בסוף תקופת האמוראים, ומניין לו מה אמר "רב חסדא".
גם קצת קשה הביטוי "מתני להא... בהא לישנא" - מופע יחידאי בש"ס! בדרך כלל התחליף לביטוי זה הוא "ואיכא דמתני..." - כ 70 מופעים בש"ס.

8.
ראה ב"מתיבתא", הערה לט, שהראשונים אומרים ש"סתמא דגמרא" - היא הדעה הראשונה בדברי רב חסדא והיא הקובעת להלכה [ולא חל כאן הכלל שהלכה כ"לשון אחרון"!].

9.
אולי אפשר לומר, שאמימר היה בין "עורכי הגמרא" והיתה בידו מסורת שלא שובצה בגמרא [מסיבה כלשהי], ולכן הוא הביא אותה. אבל "סתמא דגמרא" - כנראה היה "רב אשי" - הכריעה שלא כאמימר, ואפילו שאותה "סתמא דגמרא" מובאת לפני אמימר [?]

10.
ואולי אפשר לומר "חידוש" [בגלל ייחודיות הביטוי בגמרא "אמימר מתני... בהא לישנא"]. הכוונה היא שאמימר באמת לא ידע מבחינה עובדתית מה אמר רב חסדא [בגלל הערתנו לעיל על הקושי שבפער השנים בין אמימר לרב חסדא], אלא הוא אומר שכנראה לפי השיטה של רב חסדא [שלא ברור כלל מהי אותה שיטה!] הוא - רב חסדא - היה צריך לפסוק כרבן גמליאל בברייתא אחרת! 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר