הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"מעשה רב"

תענית יט ע"א

היו מתענין וירדו להם גשמים, קודם הנץ החמה - לא ישלימו, לאחר הנץ החמה - ישלימו.
רבי אליעזר אומר: קודם חצות - לא ישלימו, לאחר חצות - ישלימו.
מעשה שגזרו תענית בלוד וירדו להם גשמים קודם חצות,
אמר להם רבי טרפון: צאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב. ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב, ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדול.

1.
תנא קמא סובר, שאם התחילו להתענות ואחרי נץ החמה ירדו גשמים [כנראה כמענה לתפילות ולתענית] - ישלימו את התענית עד סוף היום.
רבי אליעזר סובר, שאם ירדו הגשמים לפני חצות היום הרי שיכולים להפסיק את התענית.
רבי טרפון כנראה סובר כרבי אליעזר.

2.
מדוע דינו של רבי טרפון בא כ"מעשה" ולא כהיגד רגיל: "רבי טרפון אומר..."?

3.
רמב"ם הלכות תעניות פרק א הלכה טז:

צבור שהיו מתענין על הגשמים וירדו להן גשמים, אם קודם חצות ירדו לא ישלימו אלא אוכלין ושותין ומתכנסין וקוראין הלל הגדול, שאין אומרין הלל הגדול אלא בנפש שבעה וכרס מלאה,
ואם אחר חצות הואיל ועבר רוב היום בקדושה ישלימו תעניתן,

וכן אם היו מתענין על צרה ועברה או על שמד ובטל, אם קודם חצות לא ישלימו ואם אחר חצות ישלימו. +/השגת הראב"ד/ וכן אם היו מתענים על הצרה ועברה על השמד ובטל. א"א סובר זה המחבר לחלק בין יחיד לציבור, ואנו אומרים אחד יחיד ואחד צבור על כל צרה שעברה משלימים תעניתם חוץ מתענית של גשמים, שאין צרה עוברת גמורה אלא צרת הגשמים שהיא לשעתה.+

הרמב"ם לא מחלק בין סוגי הצרות ואילו הראב"ד כן מבדיל ביניהם.

3.1
הרמב"ם פוסק כרבי אליעזר וכרבי טרפון.
במשנתנו [משנה ארוכה, שבספר המשניות מחולקת לכמה משניות] יש כמה מחלוקות ובדרך כלל הרמב"ם פוסק בהם כ"תנא קמא", ואילו כאן הוא לא פוסק כ"תנא קמא" מפני שגם רבי אליעזר וגם רבי טרפון חלוקים על תנא קמא.
וגם יש לומר, שמהעובדה שרבי יהודה הנשיא שיבץ "מעשה" במשנה הרי זה מוכיח שכך הוא פוסק - "מעשה רב".

3.2
ויש להעיר: רבי טרפון פוסק כרבי אליעזר אבל הא מדגיש ומוסיף, שלא רק שיש היתר להפסיק את התענית אלא יש מצוה של "אוכלין ושותין...", כלומר, להדגיש מאד את האכילה לשובע ולומר את ההלל הגדול - להודות לה'!