אימתי רגזו וחלו מפניך
תענית כ ע"א
"תנו רבנן: שלשה נקדמה להם חמה בעבורן: משה, ויהושע, ונקדימון בן גוריון. בשלמא נקדימון בן גוריון - גמרא. יהושע נמי - קרא, דכתיב (יהושע י, יג) וידם השמש וירח עמד וגו'. אלא משה מנלן? - אמר רבי אלעזר: אתיא אחל אחל, כתיב הכא (דברים ב, כה) אחל תת פחדך, וכתיב התם (יהושע ג, ז) אחל גדלך. רבי שמואל בר נחמני אמר: אתיא תת תת: כתיב הכא אחל תת פחדך, וכתיב התם (יהושע י, יב) ביום תת ה' את האמרי. רבי יוחנן אמר: אתיא מגופיה דקרא: (דברים ב, כה) [הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם] אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ, אימתי רגזו וחלו מפניך - בשעה שנקדמה לו חמה למשה".
הכיצד למד רבי יוחנן מגופיה דקרא שמדובר בהעמדת החמה?
בעיונים שבמהדורת שטיינזלץ נתפרש שנלמד מתחילת הפסוק שלא נזכר בגמרא: אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם – מכאן שמדובר היה באירוע הניכר לכל העולם. וקצת תימה שהזכירו: "אימתי: רָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ" ועיקר המקור חסר מן הספר.
עוד יש לומר: אימתי רגזו וחלו מפניך – בשעה שניכר כוחך במאורות השמים, ככתוב (ירמיהו י, ב) כֹּה אָמַר ה' אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה.
