סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תתקי"ט, מדור "עלי הדף"
מסכת תענית
דף כג ע"א-ע"ב

 

האם נכון להתפלל על אחרים שיחזרו בתשובה או לא?

 

נשאל הגה"ק רבי יונה לנדסופר זצ"ל, מגדולי חכמי פראג לפני כשלש מאות שנה, אודות עובדא שהיתה בעיר איזמיר, כאשר יהודי אחד השתמד רח"ל, והסתפקו שמה "אם רשאים אחרים להתפלל עליו שיחזירהו ה' לעבודתו, ויתן בלבו לשוב בתשובה שלימה, עד שלא נודע אם היוצא ההוא פותח פתח או הרהור תשובה בלבו, או לא". ואחד מצדדי השאלה שם הוא, כיון "דמחזי כתפלת שוא, לפי שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (ברכות לג:), שמסרו השם לבחירת האנושי למען יהיה שכר ועונש בעולם".

בספרו שו"ת 'מעיל צדקה' האריך לדון בשאלה זו (סי' ז), כשהוא פותח תשובתו בזה"ל: "והנה, בתחילה נעמוד קצת על עניני הבחירה שניתן ביד האדם, כי זאת הבחירה אינה מתנה נחלטת לבלתו השיב בשום אופן, שיטה ה' לבות בני אדם כפי מה שיעלה ברצונו ב"ה כפי עומק מחשבתו, לפעמים הבחירה ביד האדם, ולפעמים הקב"ה מטה הלב, ומקרא מלא הוא (משלי כא, א) 'לב מלכים ביד ה''... וכל ספר איוב קורא בחיל מזאת הבחירה, אשר לפעמים על ידי יסורים מטה לבו ומשיבו מדרך רעה, ולפעמים בלי יסורין כי אם הטית רצונו, כדכתיב (שמות י, יא) 'אני הכבדתי את לבו', ואם לפורעניות כך, הטיה לטובה על אחת כמה וכמה, ואומר (יחזקאל יא, יט) 'והסירותי לב האבן מבשרכם'... כי הנה כחומר ביד היוצר, ואל תתמה על שינוי הרצון בזה אחר שכבר ניתן הבחירה ליד האדם, דאין זה שינוי בחוקו ית', וכבר מצינו בהנהגות העולם על ידי המזלות והטבע, והמה משתנים כאשר הנסים ונפלאותיו, עין בעין יראו בכל עמנו, מלבד המפורסמים על ידי התורה והנביאים...". וכן העיר ממה שאנו מתפללים על עצמנו בכל יום שיעזור לנו הקב"ה בעבודתו ית', כגון "השיבנו אבינו לתורתך", ועוד כהנה כיו"ב. אכן בזה כתב: "דפשיטא ופשיטא, מעת שהאדם פותח מעט מסייעין לו כאשר בא לטהר, ומבלעדי עזרו ית' מי יוכל לכבוש להדין רברבא טורא".

ואמנם יסוד הנדון מצינו בחידושי אגדה למהרש"א במס' ברכות (י.) לגבי תפילותיה של ברוריא, אשת רבי מאיר, וכדאיתא בגמרא (שם): "הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דרבי מאיר, והוו קא מצערו ליה טובא, הוה קא בעי רבי מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו, אמרה ליה ברוריא דביתהו, מאי דעתך, משום דכתיב (תהלים קד, לה) 'יתמו חטאים', מי כתיב חוטאים, 'חטאים' כתיב... אלא, בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה... בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה", וכתב המהרש"א: "ויש לעיין בזה, דודאי באדם המבקש רחמים על עצמו להחזירו בתשובה ניחא, דאע"ג דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי אמרו (מכות י:) 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו', ו'הרוצה לטהר מסייעין לו' (יומא לט:), וזה המבקש רחמים על עצמו להחזירו בתשובה הרי זה בכלל 'הרוצה לטהר' כו', אבל לבקש רחמים על חברו להחזירו בתשובה קשה, מה יועיל בקשתו, הא אמרינן 'הכל בידי שמים' כו'. ושאנו מתפללים 'והחזירנו בתשובה שלימה לפניך' [היינו, שכוללים את הרבים בתפילתנו שישובו בתשובה], לא קשה כל כך, כיון שהוא כולל את עצמו [ולכן אין זו תפלת שוא, ונחשבת כתפילה הגונה]", ומסיק המהרש"א: "ויש ליישב", ולא ביאר כיצד.

וב'מעיל צדקה' הביא בהמשך את דברי המהרש"א, וכתב: "ונראה לי בישובו, כי וודאי כתבנו, דלפעמים הקב"ה מטה הלבבות לאיזה הסיבה שיעלה ברצונו, אם כן גם כאן היה מקום להתפלל עלייהו דלהדרי כי היכא דלא לצערינהו, ובזה יש מקום לתפלתו של רבי מאיר שיחזירם ה' למען לא יצערו אותו עוד...", וכפי הנראה מהמשך דבריו, שבאמת לא נכון להתפלל על רשעים העומדים במרדם שיחזירם ה' בתשובה, והגם שפעמים הקב"ה משנה דרכי הטבע ונוטל את הבחירה, אין להתפלל על שינוי זה בדרכי הטבע, כי אם במקום הצורך, כבעובדא דרבי מאיר, שציערוהו הבריונים, ובכדי להינצל מכל זה התפלל לפני המקום ב"ה.

עוד הביא בדבריו העובדא המובאת במכילתין (דף כג) באבא חלקיה, נכדו של חוני המעגל, ואשתו, שכשהיה העולם צריך לגשמים "הוו משדרי רבנן לגביה, ובעי רחמי ואתי מיטרא", וכן הוי עובדא, שכאשר שלחו אליהם חכמים שיתפללו למטר, שאלוהו חכמים כמה שאלות לפשר דברים, ביניהן שאלו: מדוע הקדימו ועלו העננים מאותו צד שעמדה אשתו לפני העננים שעלו מהצד בו עמד הוא, ועל כך ענה ב' דברים: "משום דאיתתא שכיחא בביתא, ויהבא ריפתא לעניי ומקרבא הנייתה, ואנא יהיבנא זוזא ולא מקרבא הנייתיה, אי נמי, הנהו ביריוני דהוו בשיבבותן, אנא בעי רחמי דלימותו, והיא בעיא רחמי דליהדרו בתיובתא", ובפשטות נראה שהסכימו בשמים לאשתו של אבא חלקיה, שהרי לכן הקדימו העננים ועלו לקראתה.

ובשו"ת 'מעיל צדקה' צידד בזה כשיטתו – שלכתחילה אין לעשות כן, וכתב בזה: "אבל כד דייקינן ביה אין ראיה כ"כ משם לנידון דידן, דרש"י פירש שם 'בריוני' – בורים עמי הארץ, ולכאורה קשה מנליה לרש"י לפרש כן, דהרי בברכות ובכמה דוכתי פירש 'בריוני' – פריצים... והא וודאי דקשיא ליה באמת בזה, דמה זו טובה ושכר להתפלל כזה, דהרי הוי כתפילת שווא, לכך פירש שהיו בורים ועמי הארץ, ומחסרון ידיעתם עשו מה שעשו, ועל כיוצא באלו הדין נותן להתפלל עליהם, כמו שמתפללים על כל מכה וחלי". וכתב עוד בזה: "ואפשר דאין משם ראיה כלל, ומי יודע דאיהי שפיר עבדת בזה, ואין חכמה לאשה אלא בפלך, ומאי דסליק עננא לאידך גיסא, מההוא טעמא דאשה מקרבא הנייתה דענייא על ידה...".

ולסיומא דמילתא נביא מה שביאר ה'בן יהוידע' במחלוקת אבא חלקיה ואשתו בזה, וז"ל: "והא דאיהו סבר מעיקרא להתפלל שימותו, ולא סבר כאשתו להתפלל שיחזרו בתשובה, משום דסבירא ליה, כיון דאמרו רז"ל 'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים'... אין נכון להתפלל לפני הקב"ה שישנה המדה שעשה, ויעשה אותם צדיקים, ואשתו סברה 'גדולה אהבה שמקלקלת את השורה', דכתיב בישראל (הושע יא, א) 'כי נער ישראל ואוהבהו', וממצרים קראתי לבני, וכתיב (מלאכי א, ב) 'אהבתי אתכם אמר ה'', לכך נוכל להתפלל לקלקל השורה, ויעשה אותם צדיקים הפך המדה הקבועה שקבע הקב"ה בעולם".


עסקנו בעובדא דהוי באבא חלקיה, נכדו של חוני המעגל, ואשתו (דף כג ע"ב), שכאשר היה העולם צריך לגשמים "הוו משדרי רבנן לגביה, ובעי רחמי ואתי מיטרא", ונענו בגשמים בזכות אשתו, ואחד הטעמים לכך בגמרא הוא, משום אותם בריונים שהיו בשכונתם, ואבא חלקיה התפלל שימותו, והיא התפללה שישובו בתשוב שלימה. יעו"ש. והובא שכשתי שיטות הללו מצינו גם במס' ברכות (י.) שנחלקו רבי מאיר וברוריה אשתו, שהיא גילתה דעתה שהנכון הוא כשיטת אשת אבא חלקיה, ולכן אמרה לו: "מאי דעתך, משום דכתיב (תהלים קד, לה) 'יתמו חטאים', מי כתיב חוטאים, 'חטאים' כתיב... אלא, בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה... בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה".

והבאנו את שיטתו של בעל ה'מעיל צדקה' (סי' ז), שמצדד אכן לומר שתפלה כזו "מיחזי כתפלת שוא, לפי 'שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים' (ברכות לג:), שמסרו השם לבחירת האנושי למען יהיה שכר ועונש בעולם", ואילו אשת אבא חלקיה התפללו על בריונים שהיו עמי הארץ, ומחמת חיסרון ידיעתם חטאו, ואילו מצד בחירתם היו בוחרים בטוב, ועל כן מותרים להתפלל בכה"ג, שאין התפלה בניגוד להבחירה, ואשתו של רבי מאיר היתה מותרת להתפלל בכדי להציל את רבי מאיר מן הצער שציערוהו, ולכן היתה מותרת להתפלל שישנה הקב"ה דרכי הטבע ויבטל מהם הבחירה (יעו"ש. ראה 'פתח הדביר' סי' מו סק"ד שצידד כשיטת ה'מעיל צדקה', וע"ש בארוכה).

והנה, בשו"ת 'מעיל צדקה' שם העיר מדברי האר"י ז"ל שהורה לאחד שיתפלל על בנו שיחזור בתשובה, [את דברי האריז"ל מצינו בכמה מקומות (שער רוה"ק כד, ב; שער היחודים פי"ח יחוד טז), ונביא את דברי ה'פרי עץ חיים' (שער העמידה פ"כ): "שמעתי שמהרמ"א (-רבי משה אלשיך), ביקש ממורי זלה"ה על אודות בנו להחזירו בתשובה, וציווהו מורי זלה"ה שיכוין בתפילתו ב'השיבנו אבינו לתורתך' וכו' (עי"ש היחוד שצוה עליו לכוין), ושיאמר כך בברכה זו: 'יהי רצון מלפניך יאו"א, שתחתור חתירה מתחת כסא כבודך, ותקבל בתשובה את פלוני בני, כי ימינך פשוטה לקבל שבים'"] ואכן "הועיל לו ושב לדת ישראל" (ראה שער רוה"ק שם), ומכאן שנכון הדבר להתפלל על אחרים שישובו בתשובה.

וכתב על כך שתי תשובות בדבר: א] "והנה נראה לי, כי ידע (הר"מ אלשיך) שבנו חזר ותוהה על הראשון, ולא היה כי אם סיוע תפלת אביו עליו, ולשון התפלה משמעה כן הוא - "שתחתור חתירה... ותקבל בתשובה'", והיינו, שתפלתו לא היתה שיתעורר בתשובה, אלא, שתתקבל בתשובה, וכאשר התעורר האדם אפילו כחודו של מחט הרי זה נחשב כאילו היה הדבר בבחירתו, ושפיר יש להתפלל לעזרו שתתקבל תשובתו. ב] כי תשובת הבן היתה לתועלת אביו, ובאופן זה מותר להתפלל על כך, כמו שמצינו אצל רבי מאיר, שהתפללה אשתו שישובו בתשובה, בכדי שינצל רבי מאיר מצרותיו, וכלשונו: "ונראה לי עוד בנדון שלנו, דאב על בנו רשאי להתפלל, דמצינו ברא מזכה אבא, ואם כן אין לך צער גדול מזה, ומכל שכן שמצינו גם כן שנענש על יציאתו מדתו, והרי זה ממש כמעשה דרבי מאיר...".

אמנם בעיקר הדבר מצינו מקורות נוספים בדברי חז"ל שתפלה על הזולת, שיחזור בתשובה, הרי זו תפלה הגונה, כדמצינו במס' סוטה (יד.) שדרשו על משה רבינו את הפסוק (ישעי' נג, יב): "ולפושעים יפגיע" - "שביקש רחמים על פושעי ישראל שיחזרו בתשובה", וכן איתא בזוהר הק' (וירא קה. מדרש הנעלם): "מצוה לו לאדם להתפלל על הרשעים כדי שיחזרו למוטב ולא יכנסו לגיהנם" (עי' 'נצוצי אורות' להרחיד"א שם). ומה שקשה, דלכאורה תפלה כזו מנוגדת לבחירה המסורה לתחתונים, מצינו בזה כמה ביאורים.

הרחיד"א ב'פתח עינים' (תענית כאן) כתב: "והרשות להתפלל להחזיר בתשובה לרשע... וכן מוכח מהזוהר הק' ומדברי רבינו האר"י זצ"ל, ואע"ג דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, והאדם בחירי, מ"מ אין לך אדם שלא יבואו לו הרהורי תשובה, והעתרו"ת (-העתירה בתפלה) תהיה דבה שעתא דאיכא איתערותא מלתתא ישלח עזרו מקודש ויחזור בתשובה". וכעין זה כתוב בספר 'מאורי אור' (מובא ב'פתח הדביר' ח"ב סי' מו בהשמטות): "וצריכים לומר כמו שאמרו ז"ל הרשעים מלאים הרהור תשובה, רק יצרם תקפם, דהיינו, סתם אדם, והבא לטהר מסייעים יתכן לחנן עליהם לסייע שיגמר יצרו לטוב" (סברא זו מובאת גם ב'מעיל צדקה' שם ד"ה וגם).

יסוד נוסף בזה מצינו בדברי ה'חזון איש' (נדפס בסו"ס חזו"א או"ח מגליונות החומש), והוא, שכל שביטול הבחירה נובע בגלל תפלת התחתונים, בין תפלת האדם עצמו ובין תפלת אחרים, הרי זה נחשב כמעשה ובחירת התחתונים, כי סוף סוף שורש הענין הוא בגלל תפלת בני אדם. ונביא את דבריו כלשונו בביאור הפסוק הנאמר בפר' ואתחנן (ה, כו): "מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי ולשמור את כל מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעולם", ובפשטות משמע, שהקב"ה אמר למשה רבינו, שהלוואי היה אחד נותן שיהיה לבבות בני ישראל מלאים ביראת ה', ועל כך כתב החזו"א שהדבר מוסב על אחד מצדיקי הדור, שיקרב את לבבות בני ישראל להקב"ה, ושיעוררו אותם ליראת ה', ומחדש בדבריו יסודות איתנים, וכלשונו: "המקום ב"ה מניח את הבחירה ביד האדם, אבל האדם רשאי להכריח את רעהו לעבודתו ית', בין בכפיה ובין בפיתוי, ולא הוי ביטול הבחירה, כיון דהמעשה עושה בבחירה, וכל ישראל כאיש אחד, והיינו, 'מי יתן', שיהיה בין צדיקי הדור משתדלים לקרב לב כל העם לעבודתו ית', אבל המקום ב"ה אינו נותן בלבם את הקירוב, דא"כ לא יתיחס הדבר לברואיו, אמנם, אם יש מתפלל לפניו ית' על הקירוב ותפלתו נשמעת, מתיחס הקירוב שעושה הקב"ה - לברואיו, כיון שנעשה על ידי תפלת גברא".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר