חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

תענית כד-ל

1. באיזה עניין נזכר/ים?

א. הנוצרים?
ב. שלמה המלך?
ג. "לעולם יעשה כל אדם עצמו כתלמיד חכם"?
 

2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:

א. האדם שאיחל מוות לשני יוצאי חלציו?
ב. בעל החיים שהיה מצויד בחיישנים יוצאי דופן?
ג. שנאמר לו: "בא וראה מה עשה לך אוהבך"?
ד. שלא נרתע מ"הפללתו" העצמית בשיחוד הזולת?
ה. שחולות ואינן נזקקות לתרופה כלשהי?
 

3. מה המשותף ל:

א. תנור, חומץ עיזים?
ב. תעניות , מעמדות, יום הכיפורים?
 

4. השלם:

א. "מי שאמר ל....... וידלוק הוא יאמר ל........ וידלוק".
ב. "לעולם אל ....... אדם דברים כלפי .........".
ג. "אתם בכיתם בכיה של ..... ואני ....... לכם בכיה ל.........".
ד. "כל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה ........ ......... לעולם".
ה. "כל ה........... על ירושלים ........ ורואה בשמחתה".
 

5. שונות:

א. היכן בענייננו ישנה תמיכה בהנחת היסוד של האירידיולוגיה(=מדע העוסק באבחון דרך גלגל העין")?
ב. היכן בענייננו יש ביטוי לנתק הקיים בין בית המדרש לבין המציאות היום- יומית?
ג. איזו תכונת אופי של רבי עקיבא היא שגרמה להיענות לתפילתו על הגשמים?
ד. היכן למדנו, שפרשנות שלכאורה מתבקשת והגיונית באשר לדרכי הקב"ה בהנהגת העולם, איננה בהכרח כך, אלא אולי להיפך?
ה. אילו מתקנים הורכבו אך ורק לצורך פירוקם?
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר/ים:
א. אנשי המעמד נמנעו מלצום ביום ראשון "מפני הנוצרים" (רש"י: שעושים אותו יום טוב שלהם), כ"ז: 5 מתחת להתרחבות.
ב. "תשעה באב שחל להיות בשבת וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת אוכל ושותה כל צרכו ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו", כ"ט: 8 למטה.
ג. "...ובכל מקום ת"ח בטלים (=ממלאכה בתשעה באב) רשב"ג אומר לעולם יעשה כל אדם עצמו כתלמיד חכם", ל: 5 למעלה.

2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:
א. ר' יוסי דמן יוקרת, שאיחל לבנו "יאסף שלא בזמנו" על שהטריח את קונו להוציא תאנה פירותיה שלא בזמנה, ובדומה לבתו שהייתה "בעלת יופי", ובכך ציערה בעקיפין גבר שחשק לראות ביופייה, כ"ד. בהתרחבות הראשונה.
ב. חמורו של ר' יוסי דמן יוקרת, שהיה רגיש ביותר להפרת הצדק, כ"ד. מתחת לשליש העמוד.
ג. אלעזר איש בירתא, שבתו הופתעה מהשפע הרב שלו זכה בזכות יושרו ומסירותו לנצרכים, כ"ד. מעל חצי העמוד.
ד. אותו מלמד, שהיה משחד ילדים שלא רצו ללמוד, באמצעות מעין אקווריום דגים, כ"ד. 8 למטה.
ה. "ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים", כ"ו: בהתרחבות.

3. מה המשותף ל:
א. שלושתם פריטים בסיפורים הקשורים באישיותו הפלאית של רבי חנינא בן דוסא, כ"ד: שורה אחרונה, כ"ה. עד שליש העמוד.
ב. בהזדמנויות הללו הכוהנים נושאים את כפיהם ארבע פעמים ביום, כ"ו. בתחילת הפרק.

4. השלם:
א. "מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק", כ"ה. ברבע העליון.
ב. "לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה", כ"ה. 7 למטה.
ג. "אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות", כ"ט. 1 אחרי ההתרחבות.
ד. "כל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה לעולם", ל: 10 למעלה.
ה. "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה", ל: בשליש העליון.

5. שונות:
א. "משל לכלה שהיא בבית אביה כל זמן שעיניה יפות אין כל גופה צריכה בדיקה עיניה טרוטות כל גופה צריכה בדיקה", כ"ד. 4 לפני ההתרחבות השנייה.
ב. כדי לשכנע את רב יהודה בקיום רעב בארץ, היה צורך להוציאו מבית המדרש ולהעמידו בפתח השוק, מה שגרם לו לומר "שמע מינה כפנא בעלמא", כ"ד: בשליש העליון.
ג. "מעביר על מידותיו", דהיינו וותרן, כ"ה: באמצע העמוד.
ד. "שמואל הקטן גזר תעניתא וירדו להם גשמים קודם הנץ החמה כסבורין העם לומר שבחו של צבור הוא אמר להם אמשול לכם (משל) למה הדבר דומה לעבד שמבקש פרס מרבו אמר להם תנו לו ואל אשמע קולו", כ"ה: 4 מתחת להתרחבות.
ה. הסולמות שהורכבו כדי להטעות את הפרוזדאות באשר ליעדם, ולאחר מכן פורקו לגזירי עצים להבערתם על המזבח, כ"ח. בשליש התחתון.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]