סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

הלכה כרבי יהודה נגד רבי יוסי ורבי מאיר?

תענית כה ע"ב


היו מתענין וירדו גשמים קודם הנץ החמה כו'. 
תנו רבנן: היו מתענין וירדו להם גשמים, קודם הנץ החמה - לא ישלימו, לאחר הנץ החמה - ישלימו, דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר: קודם חצות לא ישלימו, לאחר חצות - ישלימו. 
רבי יוסי אומר: קודם תשע שעות - לא ישלימו, לאחר תשע שעות - ישלימו. שכן מצינו באחאב מלך ישראל שהתענה מתשע שעות ולמעלה, שנאמר +מלכים א' כ"א+ הראית כי נכנע אחאב וגו'. 
רבי יהודה נשיאה גזר תעניתא וירדו להם גשמים לאחר הנץ החמה, סבר לאשלומינהו, 
אמר ליה רבי אמי: קודם חצות ואחר חצות שנינו. 

1.
במחלוקת התנאים בברייתא יש לומר שהלכה לכאורה צריכה להיות כרבי יוסי לפי הכלל שהלכה כרבי יוסי מפני שנימוקו עימו, ועוד שכאן מובא הנימוק עצמו. ובוודאי שכך אם הכלל הנ"ל תקף גם כנגד רבים - רבי יהודה ורבי מאיר.

1.1
אמנם, כאשר הדינים של שני התנאים שהם "רבים" שונים זה מזה לא פשוט שהם מוגדרים כ"רבים".

1.2
ובסוגייתנו משמע שרבי יהודה נשיאה [נכדו של רבי יהודה הנשיא] פוסק כתנא קמא - רבי מאיר, ולא מובן מדוע. אולי יש בזה עניין של "חומרא".

1.3
ורבי אמי פוסק בברייתא כרבי יהודה ולא כרבי מאיר ולא כרבי יוסי, מדוע?

2.
נעיין במשנתנו בסוגיה לעיל - מסכת תענית דף יט:

ומה שכתבנו שם:

בגמרא:

היו מתענין וירדו להם גשמים, קודם הנץ החמה - לא ישלימו, לאחר הנץ החמה - ישלימו.
רבי אליעזר אומר: קודם חצות - לא ישלימו, לאחר חצות - ישלימו.
מעשה שגזרו תענית בלוד וירדו להם גשמים קודם חצות,
אמר להם רבי טרפון: צאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב. ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב, ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדול.

3.
תנא קמא סובר, שאם התחילו להתענות ואחרי נץ החמה ירדו גשמים [כנראה כמענה לתפילות ולתענית] - ישלימו את התענית עד סוף היום.
רבי אליעזר סובר, שאם ירדו הגשמים לפני חצות היום הרי שיכולים להפסיק את התענית.
רבי טרפון כנראה סובר כרבי אליעזר.

4.
מדוע דינו של רבי טרפון בא כ"מעשה" ולא כהיגד רגיל: "רבי טרפון אומר..."?

5.
רמב"ם הלכות תעניות פרק א הלכה טז:

צבור שהיו מתענין על הגשמים וירדו להן גשמים, אם קודם חצות ירדו לא ישלימו אלא אוכלין ושותין ומתכנסין וקוראין הלל הגדול, שאין אומרין הלל הגדול אלא בנפש שבעה וכרס מלאה,
ואם אחר חצות הואיל ועבר רוב היום בקדושה ישלימו תעניתן,

וכן אם היו מתענין על צרה ועברה או על שמד ובטל, אם קודם חצות לא ישלימו ואם אחר חצות ישלימו. +/השגת הראב"ד/ וכן אם היו מתענים על הצרה ועברה על השמד ובטל. א"א סובר זה המחבר לחלק בין יחיד לציבור, ואנו אומרים אחד יחיד ואחד צבור על כל צרה שעברה משלימים תעניתם חוץ מתענית של גשמים, שאין צרה עוברת גמורה אלא צרת הגשמים שהיא לשעתה.+

הרמב"ם לא מחלק בין סוגי הצרות ואילו הראב"ד כן מבדיל ביניהם.

5.1
הרמב"ם פוסק כרבי אליעזר וכרבי טרפון.
במשנתנו [משנה ארוכה, שבספר המשניות מחולקת לכמה משניות] יש כמה מחלוקות ובדרך כלל הרמב"ם פוסק בהם כ"תנא קמא", ואילו כאן הוא לא פוסק כ"תנא קמא" מפני שגם רבי אליעזר וגם רבי טרפון חלוקים על תנא קמא.
וגם יש לומר, שמהעובדה שרבי יהודה הנשיא שיבץ "מעשה" במשנה הרי זה מוכיח שכך הוא פוסק - "מעשה רב".

5.2
ויש להעיר: רבי טרפון פוסק כרבי אליעזר אבל הוא מדגיש ומוסיף, שלא רק שיש היתר להפסיק את התענית אלא יש מצוה של "אוכלין ושותין...", כלומר, להדגיש מאד את האכילה לשובע ולומר את ההלל הגדול - להודות לה'!

6.
עד כאן מהסוגיה לעיל,
ונצרף את סוגייתנו: רבי מאיר לעיל "שווה" לרבי מאיר בסוגייתנו.
רבי אליעזר ורבי טרפון - כרבי יהודה בסוגייתנו.
כלומר, התנאים בסוגייתנו - בברייתא - [חוץ מרבי יוסי] חלוקים במחלוקת התנאים בסוגיה הקודמת - במשנה.

7.
לאור הנ"ל ברור שההלכה בברייתא בסוגייתנו היא כרבי יהודה ולא כרבי יוסי ולא כרבי מאיר!
וממילא כרבי אמי ולא כרבי יהודה נשיאה! 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר