סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

רב ששת ורב נחמן - כמי הלכה?

תענית כט ע"ב


שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסורין לספר ולכבס.
אמר רב נחמן: לא שנו אלא לכבס וללבוש, אבל לכבס ולהניח - מותר,
ורב ששת אמר: אפילו לכבס ולהניח אסור.
אמר רב ששת: תדע, דבטלי קצרי דבי רב.
מתיב רב המנונא: בחמישי מותרים מפני כבוד השבת. למאי? אילימא לכבס וללבוש - מאי כבוד שבת איכא? אלא - להניח. ובחמישי הוא דשרי, אבל השבת כולה - אסור! -
לעולם לכבס וללבוש, וכשאין לו אלא חלוק אחד. דאמר רב אסי אמר רבי יוחנן: מי שאין לו אלא חלוק אחד - מותר לכבסו בחולו של מועד.
איתמר נמי, אמר רבי בנימין אמר רבי אלעזר: לא שנו אלא לכבס וללבוש, אבל להניח - מותר.
מיתיבי: אסור לכבס לפני תשעה באב אפילו להניח לאחר תשעה באב, וגיהוץ שלנו ככיבוס שלהן, וכלי פשתן אין בהם משום גהוץ! - תיובתא.

 

1.
רמב"ם הלכות תעניות פרק ה הלכה ו:

ה משיכנס אב ממעטין בשמחה, ושבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור לספר ולכבס וללבוש כלי מגוהץ אפילו כלי ו פשתן עד שיעבור התענית, ואפילו לכבס ז ולהניח לאחר התענית אסור, וכבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו ולא יכנסו למרחץ עד ח שיעבור התענית, ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מראש החדש ט עד התענית.

הרמב"ם פסק כרב ששת בסוגייתנו.

2.
הגהות מיימוניות הלכות תעניות פרק ה הלכה ו

[ז] כרב ששת ודלא כר"נ בר יצחק דשרי אמר רב ששת תדע דבטלי קצרי דבי רב ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת ואיתוקמא בגמרא כגון שחל ט' באב בע"ש וכ"ש בשחל ט' באב בשבת שמותר ביום חמישי או בששי שהרי גם בשאר ימות השבוע אינו אלא חומרא יתירא שהרי לא אסרו אלא שבת שחל ט' באב להיות בתוכה ובפרק בתרא דמגילה מחלק בין חל להיות בשבת בין חל להיות בתוכה ס"ה ע"כ:

משמע ממנו שהלכה כרב ששת מפני שרב ששת עצמו מביא סיוע לדבריו מהתנהגות הכובסים אצל "בי רב".


2.1
ראה ב"מתיבתא", הערה יז, כמה הסברים לביטוי "בי רב":

א.
"בי רב"="ריש גלותא", כלומר ראש בית הדין בתקופת רב ששת [לא ברור מיהו]. אבל מובן מדוע רב ששת מביא ממנו ראיה. אבל נראה שאין לזה קשר להכרעה כרב ששת נגד רב נחמן, אלא אם נאמר, שאם הגמרא בכלל מציינת הלכה מתוך התנהגות הרי שיש בזה הכרעה של "עורך הגמרא".

ב.
"בי רב" - ביתו של האמורא "רב". לפי זה רב ששת מוכיח את שיטתו מ"רב", ולכן מובן מדוע הלכה כמותו.

ג.
"בי רב" - בית מדרשו של "רב". המסקנות כלעיל.

3.
רבינו חננאל מסכת תענית דף כט עמוד ב:

כבוס*) חלוקת רב נחמן ורב ששת היא וקיי"ל בהא כרב ששת דא' אפילו לכבס ולהניח אחר ט' באב אסור תדע דקא בטלי קצרי דבי רב ומותבינן מהא דתניא אסור לכבס לפני ט' באב ואפילו להניח לאחר ט' באב

רבנו חננאל טוען שמסוגייתנו משמע שהלכה כרב ששת מכך שכך נהגו "בי רב" - כפי שראינו לעיל - אבל גם מכך שהגמרא הקשתה על רב נחמן [הוא לא מזכיר את הביטוי "תיובתא"].

4.
ויש לשאול הרי הכלל הוא שהלכה כרב ששת נגד רב נחמן [באיסורים]:

ספר הכריתות ימות עולם שער ג:

רב נחמן ורב ששת הלכה כרב ששת באיסורי וכרב נחמן בדיני.

ומדוע הפוסקים לא מזכירים את הנימוק הזה כהסבר לפסיקת הרמב"ם כרב ששת. נכון שיש נימוקים נוספים [כלעיל], אבל מדוע נימוק זה לא מוזכר כלל.

5.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל קסב:

הלכה כרב ששת באיסורי, לא מצינו כלל זה בכל התלמוד ומצאתי שהוא מדברי הגאונים כמ"ש התוס' בחדושי ברכות כ"י וז"ל שם בפרק כיצד מברכין וקי"ל מכח הקבלה דרב נחמן ורב ששת הלכה כרב ששת באיסורי
ונהירנא שכ"כ הגאונים בחידושי תענית כ"י
וכן מצאתי תו בהג"א פ"ק דחולין שבסדר תנאים ואמוראים פסקו הלכה כרב ששת לגבי רב נחמן באיסורי הוא מפסק הגאונים ע"ש
ועיין תוס' פרק בכל מערבין [עירובין דף ל"ב א'] ד"ה רב ששת שכתבו הר"ר שמעון מפולירדא פוסק כרב ששת דבה"ג פוסק דהלכה כרב נחמן בדיני וכרב ששת באיסורי ע"כ

וכן תמצא להרא"ש שם ובפרק משילין סי' י"ב ובפרק לולב וערבה ס"ס א' ובפרק הזהב דף מ"ז וע"ע בהרב המגיד פח"י מהלכות שבת שכתב דפסק כרב ששת משום דלא אמרו הלכתא כרב נחמן אלא בדיני ואחרי הודיע אלהים אותנו את כל זאת יש לתמוה על רוב בקיאותו של מוהר"ש אלגאזי שבהליכות אלי כלל שפ"ז הקשה על הש"ס דתענית דלמה ליה למפסק הלכתא כרב ששת בתר דידעינן דהלכה כוותיה באיסורי נגד רב נחמן
וקושיא זו איני מכיר דידיעה זו מנין כיון שלא הוזכר כלל זה בכל הש"ס כמדובר:

לפי דבריו הכלל שהלכה כרב ששת נגד רב נחמן באיסורים הוא לא כלל הכרעתי שנקבע בתקופת הגמרא אלא הוא נקבע רק על ידי הגאונים.
לפי זה מובן מדוע הגמרא נצרכה [לפעמים] לנימוקים אחרים כדי לפסוק כרב ששת נגד רב נחמן אבל פרשני הרמב"ם, למשל, כן יכולים להשתמש בכלל זה ובסוגייתנו הם לא מזכירים כלל זה.

6.
ונראה לומר, שבסוגייתנו אולי מדובר ברב נחמן בר יצחק [שחי בדור שאחרי אביי ורבא] ולא ברב נחמן בר יעקב [שחי בדור שלפני אביי ורבא]. וכך משמע במפורש לעיל [בסעיף 3] בדברי רבנו חננאל.

6.1
לפי זה הרי לא שייך בסוגייתנו הכלל של רב ששת ורב נחמן, כי הכלל מדבר על רב נחמן בר יעקב. אבל לגבי רב נחמן בר יצחק צריך היה לומר שהלכה דווקא כמותו נגד רב ששת בכל הלכה כי הוא היה "בתראי" [ואולי תלוי גם בשאלה אם הכלל של "הלכה כבתראי" נאמר גם כשאמורא אחד חי אחרי אביי ורבא והאמורא האחר חי לפני תקופתם].

7.
הערה:
ראה אצל הרב זיני, "רבנן סבוראי", עמוד 323 ואילך, על הכלל של "רב נחמן ורב ששת". 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר