סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס - סרפד

 

"רבי שמואל בר נחמני פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא: תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס ... תחת הסרפד - תחת ושתי הרשעה בת בנו של נבוכדנצר הרשע, ששרף רפידת בית ה', דכתיב רפידתו זהב, יעלה הדס - זו אסתר הצדקת, שנקראת הדסה, שנאמר ויהי אמן את הדסה" (מגילה, י ע"ב).

פירוש: ר' שמואל בר נחמני פתח לה פיתחא [פתח] להאי פרשתא מהכא [לפרשה זו מכאן], נאמר: "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס והיה לה' לשם לאות עולם לא יכרת" ... והמשך הכתוב "ותחת הסרפד" תחת ושתי הרשעה. ומדוע נקראת "סרפד"? משום שהיתה בת בנו של נבוכדנצר הרשע, ששרף רפידת בית ה' (סרפד שרף רפד), דכתיב [שנאמר]: "רפידתו זהב". "יעלה הדס" זו אסתר הצדקת שנקראת הדסה, שנאמר: "ויהי אמן את הדסה היא אסתר" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: סרפד           שם באנגלית: Nettle           שם מדעי: Urtica

 

שם נרדף במקורות: חלפי, חילפי

למשמעות השם "חלפי" ראו במאמר "יאוש בעלים הוה, דקדחו בהו חילפי".
 

הנושא המרכזי: לזיהויו של הסרפד


השם סרפד מופיע במקרא פעם בודדת וכל איזכוריו בספרות חז"ל הם סביב פסוק זה. נאמר בספר ישעיהו (נה י"ג): "תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ תחת וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס וְהָיָה לַה' לְשֵׁם לְאוֹת עוֹלָם לא יִכָּרֵת". רבי שמואל בר נחמני ייחס את הברוש וההדס שהם צמחים רב שנתיים בעלי ערך לדמויות חיוביות ואילו את הנעצוץ והסרפד קלי הערך לדמויות שליליות. רש"י (ישעיהו, נה י"ג) מפרש: "נעצוץ וסרפד - מיני קוצים הם כלומר הרשעים יאבדו והצדיקים יטלו ממשלתם". אבן עזרא מפרש באופן דומה: "תחת הנעצוץ, כמו הנעצוצים, ואין ספק כי הברוש טוב ממנו: הסרפד, מין ממיני צמחי החוחים, הנה יחדש פלא, לשום נהרות במדבר, בשובם אל ציון, וזהו והיה לה' לשם לאות עולם, וזהו פלא עומד". האלשיך מאפיין את הנעצוץ והסרפד כצמחים חסרי "כף" כלומר ללא עלים רחבים: "שכל עצי השדה ימחאו כף, והוא שלא יהיו בהם רק אילנות בעלי כפות וענפים עבים, כי מרוב עידון השדה יצאו אילנות בעלי כפות ולא נעצוצים וקוצים, וזהו וכל עצי השדה ע"י רוח מצויה ימחאו כף (שם, יב). "כי תחת הנעצוץ המשולל כפות יעלה ברוש, ותחת הסרפד שהוא גם הוא קוץ בלי כף, יעלה הדס שהוא עבות וכו'".

בהעדר מקורות נוספים הרי שזיהוי הסרפד קשה ואולי בלתי אפשרי. בתנאים אלו ברור מדוע הוצעו זיהויים רבים מאד. מההקבלה בין הנעצוץ והסרפד ניתן לשער שמדובר בצמח קוצני בדומה לנעצוץ וכפי שפירשו חלק ממפרשי התנ"ך. הזיהוי שהתקבל בשפה העברית הוא הסרפד ומתבסס על הוולגטה. השם נגזר כנראה מלשון שרף או צרב. לעלי הסרפד שערות צורבות הגורמות לאחר מגע בהן לתחושה של צריבה. תרגום השבעים מזהה את הסרפד עם הצמח konyza הנקרא בימינו טיון (Inula). שני צמחים אלו (הסרפד והטיון) אינם קוצניים אך מאפיינים בתי גידול עזובים. הסרפד הוא צמח אשפות ומעזבות ואילו הטיון מתפתח בשדות נטושים וצידי דרכים בחבל הים תיכוני. ההבטחה בפסוק היא שתחת אותם צמחים חסרי הערך המבטאים נטישה יגדלו צמחי תרבות מועילים. 
 

               
תמונה 1.  סרפד הכדורים - פריחה   תמונה 2.  סרפד הכדורים


הרחבה

בארץ נמצאים 4 מיני סרפד ומהם נפוצים הסרפד הצורב וסרפד הכדורים. הסרפדים גדלים בשטחים מוצלים בכל אזורי הארץ. הם זקוקים לקרקע עשירה בתרכובות חנקן המשתחררות במקומות אשפה ולכן נמצא אותם בדרך כלל בחצירות בתים או בחניונים מוצלים. העלים מוגנים מפני שן בהמות בעזרת כיסוי שערות צורבות. השערות נוקשות ושבירות, עשירות בתחמוצות צורן, חלולות בדמות מחט של מזרק. בעת הדקירה נשבר קצה השערה ולעור מוזרק חומר צורב הנקרא "חומצת נמלים". השערות אינן מעניקות לסרפד הגנה מוחלטת והוא נאכל על ידי תרנגולות, זחלי חרקים מסויימים, חלזונות ועוד. בסרפד הכדורים ערוכים הפרחים הנקביים בקרקפות כדוריות המורכבות מעשרות פרחים זעירים בצבע ירקרק. הפרחים הזכריים ערוכים בחלקו התחתון של הצמח בצורת שיבולת. בסרפד צורב התפרחות ערכות בצורת שיבולת או אשכול.

לסרפד תכונות רפואיות שהיו ידועות כבר בימי קדם. השתמשו בהם לריפוי מחלות דם, מחלות בדרכי השתן, מחלות בכליות ומחלות ראומטיות. העלים הצעירים ראויים לאכילה, לאחר סילוק השערות הצורבות, וטעימים כירק סלט או מבושלים במרק. זרעי סרפד הכדורים טעימים ומשמשים כתחליף לזרעי שומשום. 

 

רשימת מקורות:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 10 (עמ' 34-35).
ז. עמר, צמחי המקרא, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשע"ב (עמ' 205-206).
י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 228-229).

לעיון נוסף:

באתר "צמח השדה": "סרפד הכדורים".

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר