סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"אמרו מפי..." - "משום"

מגילה ג ע"א


ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: תרגום של תורה - אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע.
תרגום של נביאים - יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה: מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם? עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: אני הוא שגליתי...

אונקלוס היה תנא בדור השלישי, ומסוגייתנו לומדים שהיה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע.

מדוע לא נאמר שאונקלוס אמר "משום" רבי אליעזר ורבי יהושע!

וכן לגבי יונתן בן עוזיאל מדוע לא נאמר שאמר "משום" חגי זכריה ומלאכי.

תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של יונתן בן עוזיאל:

תנא בדור הראשון. הגדול שבתלמידי הלל (סוכה כ"ח ע"א). "אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף" (פרש"י שם: "שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו") וכשתרגם הנביאים "יצתה בת קול ואמרה לו דייך" (מגילה ג' ע"א) שמאי (חברו של הלל) בא ליונתן בן עוזיאל "במקלו ובתרמילו" לברר ענין, וא"ל שמאי: "אם אתה יכול וכו'", אמר (שמאי) "הטיח עלי בן עוזיאל" (ב"ב קל"ג ע"ב).

חגי זכריה ומלאכי חיו בתחילת ימי בית שני, ויונתן בן עוזיאל חי בסוף בית שני, כ-300 שנה אחרי אותם נביאים, וכיצד יכול היה לצטטם.

בית הבחירה למאירי מסכת אבות פתיחה:

אני מתייחס רק לדבריו באמצע הקטע אבל כל הקטע "חשוב" ולכן אני מצטטם:

ומה שאמרו חכמי המשנה בששי למס' שקלים מ"ו זה מדרש דרש יהוידע הכהן גדול כל שהוא בא משום חטא ואשמה ילקח בהם עולות שהבשר לשם והעור לכהנים לא שכתב זה על ספר הוא [או] המקבלים ממנו שלא היו צריכין לכך אלא שהם דרשוה מן המקרא הכתוב ביהוידע והוא כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית ה' לכהנים יהיו עם שמצאנו בתורה דכתיב אשם הוא אשום אשם לה' ודרשו לקיים מקראות הללו שיהא הבשר לה' והעור לכהנים וכן תפרש בכל כיוצא בזה כי הלשון יתיר למה שהוא סיבת הדבר שיקרא לפעמים פועל הדבר כמו שבארנו בקצת חיבורנו
ולזה לא תמצא בהוראת איזו הלכה כך אמר נביא פלוני או בשם נביא פלוני ואלו לא היה הענין על דרך שכתבנו היה כל התלמוד מלא מזה אבל כשהגיע הזמן לאנשי כנה"ג הכירו בהתחלת חסרונם והיו כותבים כל אחד לעצמו מה ששמע מרבו אם ראשוני החכמים במה ששמעו מאחרוני הנביאים אחר שהרגישו בהעדר הנבואה והתחלת המחלוקת אם הבאים אחריהם במה שהיו שומעים איש מפי איש והוא מ"ש בראשון של יבמות ט"ז א' אמר ר' דוסא בן הרכינס על מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר ג' דברים חדא צרת הבת (מותרת) [אסורה] לאחים ואידך עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית ואידך מקבלין גרים מן הקרדויים ומן התרמודיים
ולא נודע זה הספור אלא מדרך שנמצא כתוב כן
שהרי ר' דוסא זה היה בזמן ר"ע ומזמן ר"ע לזמן חגי קרוב לת"ק שנה

ואף על פי שאמרו שם שר' דוסא בן הרכינס שהיה זקן מופלג ביותר הוא הוא שאמר מעיד אני עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו כו' שמשמען של דברים שבפניו נאמר כן והוא היה המעיד
אפשר שכך מצא כתוב
והעיד מפי הכתב של איזה מומחה שאין לעדות של הוראה דקדוק בענין זה כלל

כאן הוא אומר שיתכן שהחכם המאוחר מצא את דברי החכמים הקדומים מאד על גבי כתב, אבל הוא עצמו לא שמע איש מפי איש ובוודאי שלא שמע ממנו בעצמו באופן אישי וישיר. לפי זה אולי הביטוי "מפי" - על סמך עדות בכתב - באמת נחשב "פחות" סמכותי מהביטוי "משום" שמדובר שקיבל במסורת איש מפי איש.

אבל הוא - "המאירי" - לא אומר כך על סוגייתנו:

וכיוצא בזה מצאתי בראשון של מגילה ג' א' תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי וכמה דורות היו ביניהם וכן זמן יותר מג' מאות שנה
אלא שהענין שהוא תרגמו כמו שקבל מרבותיו ורבותיו מרבותיהם בשם אותם הנביאים

על סוגייתנו הוא אומר שלמעשה רבותיו של יונתן בן עוזיאל [הלל?] מסרו את הדברים בשם רבותיהם וכן הלאה. ולא מובן לי מה ההבדל בין לשון "מפי" ללשון "משום", הרי דבריו מתאימים גם אם היה כתוב "משום" חגי וכו'!

ואולי כוונתו להיפך, יונתן בן עוזיאל תרגם מעצמו אלא שהתרגום יצא למעשה בדיוק כמו התרגום של הנביאים, ובזה יש גם תשובה לשאלה שאין נביא רשאי לחדש וכו'

לפי זה נסביר גם את העניין שאונקלוס תרגם "מפי" רבי אליעזר ורבי יהושע. לא בהכרח שהיה תלמידם אלא שאונקלוס תרגם מעצמו ואמר את תרגומו לפניהם והם הסכימו לכך וזו המשמעות הנוספת [לא מתאים להסבר הקודם] של "מפי"!

ואולי המשמעות של "מפי" היא שכל עניין שאין בו הכרעת הלכה ואין בו מסר אלא "תרגום" [בלבד] שמועבר במסורת מנוסח "רבי... מפי רבי...", אבל לא נראה כלל, שהרי בתרגום יש הרבה דברי הלכה!!!

ראה גם ב"מתיבתא", הערות ט-י.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר