להיות מלך – כסף או פרסום? / הרב עקיבא כהנא

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

מגילה יד ע"ב

הגמרא במגילה (יד ע"ב) מביאה את הסיפור בשמואל (א, כה) שבו דוד רוצה להרוג את נבל מדין מורד במלכות, ואביגיל מונעת אותו מלהרוג, ואומרת לדוד ש'עדיין לא יצא טבעך בעולם'.

מה הכוונה 'לא יצא טבעך'?

א. שפת אמת (שבת קה ע"ב ד"ה המוריד) מבאר שכוונת הגמרא היא שדוד לא היה נחשב מלך, משום שלא יצא טבעו בעולם. וכן כתב פרשת דרכים (בעל ה'משנה למלך' בדרוש יא) שכיון שבעולם היה ידוע ששאול הוא המלך, ולא דוד, אם כן למרות שהוא נמשח על ידי שמואל, לא היה לו דין מלך כלל.

ב. הרמב"ם (גזילה פרק ה) מביא את דיני 'דינא דמלכותא דינא', וכותב (הלכה יח) "במה דברים אמורים: במלך שמטבעו יוצא באותן הארצות, שהרי הסכימו עליו בני אותה הארץ, וסמכה דעתן שהוא אדוניהם, והם לו עבדים. אבל, אם אין מטבעו יוצא, הרי הוא כגזלן בעל זרוע. וכמו חבורת ליסטים המזויינין, שאין דיניהן דין..." כלומר, הרמב"ם טוען שבשביל ליצור דינא דמלכותא ממוני, צריך שהמלך יפיק מטבע באותה ארץ.
שו"ע מביא את דברי הרמב"ם בחו"מ סי' שסט (סעיף ב) והגר"א (ס"ק ט) מבאר שלמד הרמב"ם את דבריו מהגמרא כאן שאומרת 'עדיין לא יצא טבעך בעולם'. והבין הרמב"ם שטענת אביגיל לדוד הייתה שכיון שהוא עדיין לא הנפיק מטבע, ואין לו שליטה כלכלית, אין לו דין מלך, ומזה למד הרמב"ם את דבריו (ועי' במשנת יעקב על הרמב"ם שחולק על הגר"א במלך יהודי).
דברים אלו מפורשים בירושלמי (סנהדרין פרק ג, הלכה ב) שמביא את טענת אביגיל קצת אחרת: "אמרה ליה: ומלך אתה? אמר לה: ולא משחני שמואל למלך? אמרה לו: עדיין מוניטה (בלטינית מונֶטֶה = כסף, וכך פירשו פני משה וקרבן העדה שם) דמרן שאול קיים".
כלומר, עולה מפירוש זה שדוד אף שפורמלית היה מלך, כיון שנמשח ע"י שמואל, לא היה נחשב מלך לעניין ש'דינא דמלכותא' שלו יהיה דין, וזאת מכיון שעדיין לא ביצע את הפעולה הכלכלית, שמבררת את רצון העם למלכותו, לכן גם הוא לא יכול להרוג את הקם עליו כדין מורד במלכות שהוא גם חלק מהדינים שצריך בשבילם 'דינא דמלכותא'.
הרב יעקב אריאל שליט"א (באהלה של תורה ד, טז) למד מרמב"ם זה ומסוגיה זו, שאין המלך נחשב למלך עד שלא תהיה הסכמת העם על המטבע שלו. אלא שנראה שצריך לצמצם את דבריו ולבאר שאמנם הוא נחשב למלך, אך בלי פעילות כלכלית שלו, הוא לא יכול להטיל מיסים, ולהחיל מדיניות כלכלית.

ג. האבני נזר (יו"ד שיב, כז) והגבורת ארי (יומא כב ע"ב ד"ה מאי היא) מבארים שאף שהיה לדוד דין מלך, כיון שהוא נמשח על ידי שמואל, טענת אביגיל הייתה שכיון שלא התפרסם כמלך, לא היה יכול לדון אחרים כדין מורד במלכות ולהרוג אותם, טענה זו דומה לטענת המטבע באופן מהותי, אך שונה באופן טכני, וכוונתה שאף שדוד היה מלך מצד עצמו, אם הציבור לא יודעים מכך, לא ניתן לייחס להם פעולה של מרידה.
טורי אבן (כאן) מפרש באופן דומה שטענת אביגיל לא הייתה שדוד אינו מלך, אלא שכיון שלא ברור שהוא מלך, צריכים הסנהדרין לדון ככל דיני נפשות, ולדון האם דוד נחשב מלך כזה שניתן להרוג את המורד בו, ולא ניתן להורגו מיידית כדין מורד במלכות רגיל.

לסיכום:
ניתן להעלות שלוש טענות שטענה אביגיל: א. (שפת אמת ופרשת דרכים) דוד אינו נחשב מלך למרות שנמשח, מכיוון שהוא לא ידוע כמלך. ב. כיון שדוד לא הדפיס כסף, ולא עושה פעילות כלכלית, לא ניתן לבדוק את יחס האנשים למלכותו, ולכן אין לו 'דינא דמלכותא דינא' (למרות שיתכן שהוא נחשב למלך) ג. (אבני נזר וגבורת ארי) לדוד היה דין מלך, אבל הוא לא התפרסם כמלך, ולכן לא היה רשאי להרוג את המורדים בו, או (טורי אבן) שהיה צריך לדון את המורדים בו בבית דין, ולא יכול המלך להורגו בלי דיון מפורט שיהיה בבית הדין.