סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 886
"ומשה תקן להם לישראל שיהו שואלים ודורשים בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג"
מגילה לב ע"א
הדבר נלמד ממה שנא' "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל" – מצוותם שיהיו קוראים אותם כל אחד ואחד בזמנו. השפ"א במס' מגילה ד. אומר כך "נ"ל דוודאי מתקנת משה רבינו לדרוש בענינו של יום היה גם על שבת שהרי בפרשת המועדים כתוב ענין שבת, וגם עליו נאמ' וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל", כוונת השפ"א שבתחילת הפר' ויקרא כג נא' "וידבר ה' אל משה לאמור דבר אל בנ"י ואמרת אליהם מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש אלה הם מועדי ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש כל מלאכה לא תעשו שבת היא לה' בכל מושבותיכם". בהמשך הפר' מובאים כל המועדים ובסוף הפר' נא' "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל" נמצא שפסוק זה מוסב גם על ענין השבת, ולכן סבור השפ"א שמתקנתו של משה רבנו כשם שיש ללמוד הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת והלכות סוכות בסוכות, כך גם יש ללמוד הלכות שבת מדי שבת בשבתו, וכך ממשיך השפ"א "ולמה שלא יהיה חיוב בשבת נמי ומה גרע שבת משאר מועדים, א"כ פשיטא דבשבת בעינא למדרש בענינו של יום, ואף שאפשר דבשבת יוצאים יד"ח דרישת היום בקידוש היום, לדינא נ"ל שיש לדרוש מדי שבת בשבתו לכתחילה בענינו של יום".
חדוש שאינו ידוע לרבים ומצוה לפרסמו.
(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)
