הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

רבי והתורה שבעל פה

מגילה יא ע"א

במתניתא תנא: לא מאסתים - בימי כשדים, שהעמדתי להם דניאל חנניה מישאל ועזריה,
ולא געלתים - בימי יוונים, שהעמדתי להם שמעון הצדיק, וחשמונאי ובניו, ומתתיה כהן גדול,
לכלתם - בימי המן, שהעמדתי להם מרדכי ואסתר,
להפר בריתי אתם, - בימי פרסיים, שהעמדתי להם של בית רבי וחכמי דורות,
כי אני ה' אלהיהם - לעתיד לבוא, שאין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם.

1.
בכל אחת מהתקופות ההיסטוריות קמו לישראל מנהיגים שהנהיגו את העם וחזקו את מסורת התורה שבכתב והתורה שבעל פה.
אבל הדגש היה בקיומה של התורה שבעל פה שבאה לידי ביטוי עיקרי אצל "רבי".
במקום "פרסיים" גורסים "רומיים" שהיו בזמן "רבי".

2.
יתכן שהביטוי "בית רבי" כוונתו לבית דינו של רבי שהם "סידרו" את המשניות ובזה למעשה הם הקימו וביססו את התורה שבעל פה שלאורה דנו "חכמי הדורות".

3.
והם הסיבה לכך שלעתיד לבוא אין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם. כלומר, לא הנביאים, ולא שמעון הצדיק, ולא החשמונאים, ולא מרדכי ואסתר נתנו לעם ישראל את היכולת הקבועה לשמירת התורה, אלא דווקא "רבי וחכמי הדורות" - על ידי שמירה על התורה שבעל פה.