מקום ארון אינו מן המדה
מגילה י ע"ב
"ואמר רבי לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו: מקום ארון אינו מן המדה".
כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר (משלי ו, כג).
פירש המהר"ל בספר תפארת ישראל פרק מז: "התורה אין לה צירוף וחבור כלל אל החומר, ולכך נקראה בשם אור". ואילו המצוה נמשלה לנר, שגם הוא אור אלא שהוא אחוז בחומר. משום כך ארון אינו מן המידה, מקום משכן התורה אינו תופס כלל מקום של גשמיות.
ולא רק בתורה כך, ולא רק במקום משכן התורה – הוא הארון, היה כך. מהנסים שנעשו לאבותינו בבית המקדש: עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים (מסכת אבות פרק ה משנה ה). כיון שכורעים ומשתחוים ומבטלים עצמם אל נוכח מקום הארון, נעשו גם הם טפלים לתורה ולמקום משכנה, ומתעלים למעלה ממידת מקום החומר.
