הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"רשב"י" חזר בו מדברים שאמר כ"רבי שמעון"
מגילה יב ע"א
שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי: מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה?
אמר להם: אמרו אתם! -
אמרו לו: מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. -
אם כן שבשושן יהרגו, שבכל העולם כולו אל יהרגו! -
אמרו לו: אמור אתה! -
אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם. -
אמרו לו: וכי משוא פנים יש בדבר? -
אמר להם: הם לא עשו אלא לפנים - אף הקדוש ברוך הוא לא עשה עמהן אלא לפנים, והיינו דכתיב +איכה ג'+ כי לא ענה מלבו.
מבנה הסוגיה:
1.
שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי: מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה?
מצינו בש"ס כ-20 פעמים את הביטוי "שאלו תלמידיו של...". בפשטות - מלבד פעמיים - בכל הפעמים מדובר בשאלות רעיוניות ולא הלכתיות! בסוגייתנו יש שילוב של שאלה רעיונית עם שאלה הלכתית, מדוע היה מגיע ח"ו לישראל עונש כל כך חמור בימי המן.
2.
אמר להם: אמרו אתם! -
מוזכר כאן הביטוי "אמרו אתם" - מופע יחידאי בש"ס, שרב "בוחן" את תלמידיו שינסו הם לענות על שאלתם.
2.1
יש אמנם פירוש, שכוונת רשב"י היא, שהם - תלמידיו - יסבירו את שאלתם טוב יותר, על איזה עונש הם מדברים [ראה "מתיבתא", הערה כד], שעל עונש זה הם שואלים.
3.
אמרו לו: מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. -
אמרו התלמידים לרשב"י מה היה החטא של היהודים בשושן - לפי דעתם. והחטא לא חמור עד כדי כך שיידונו למיתה!
4.
תשובת רשב"י:
אם כן שבשושן יהרגו, שבכל העולם כולו אל יהרגו! -
חטאם לא מצדיק שכל היהודים ייענשו מלבד אלה שחטאו בשושן.
5.
התלמידים ביקשו מרשב"י שיסביר להם:
אמרו לו: אמור אתה! -
גם ביטוי זה - "אמור אתה" - מופע יחידאי בש"ס.
6.
אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם. -
רשב"י ענה: חטאם היה חטא של עבודה זרה שהוא חמור מאד.
7.
אמרו לו: וכי משוא פנים יש בדבר? -
כפי שרשב"י ענה להם בסעיף 4, כך אפשר לטעון כנגד הסברו של רשב"י, מדוע גם על חטא של עבודה זרה נענשו מי שלא היה בשושן!
7.1
יש אומרים שבאמת כל היהודים השתחוו לצלם - אמנם באונס - אבל היה עליהם לסרב. [ראה בהרחבה ב"מתיבתא", הערה כז].
ולכן טענת התלמידים היא להיפך, אם היה מגיע להם עונש מדוע התרחש להם נס הצלה!
8.
אמר להם: הם לא עשו אלא לפנים - אף הקדוש ברוך הוא לא עשה עמהן אלא לפנים, והיינו דכתיב +איכה ג'+ כי לא ענה מלבו.
רשב"י מסביר שגם מי שהשתחווה לצלם לא עשה זאת בכוונה אלא למראית עין בלבד! והקב"ה רק הזהירם [באיגרת המן] כדי שיעשו תשובה ויתרחש להם נס.
9.
נראה שכל הדיון הזה בין רשב"י ותלמידיו נועד ללמדנו את שיטתו של רשב"י, שדנים את האדם לפי מחשבתו הפנימית!!! וידוע שזו שיטתו של רבי שמעון באופן כללי בש"ס במחלוקותיו הרבות עם שיטת רבי יהודה שסובר, שדנים את האדם יותר לפי מעשיו הגלויים!
10.
וראה בספר "בן יוחאי", עמוד יא בהרחבה, ובעמודים כה-כו בקצרה, שמביא סתירה בדברי רבי שמעון במדרש ובדבריו בסוגייתנו, ולכן הוא מסביר שהשם "רשב"י" משקף את שיטתו אחרי שיצא מהמערה, ואז חזר בו מדברים שאמר בשם "רבי שמעון"! וכשיצא מהמערה פסק רשב"י שהעובד עבודה זרה מיראה - פטור - כמשמע בדבריו בסוגייתנו!
והדיון לעיל בגמרא בסעיפים 1-4 היה לפני כניסתו למערה, ומסעיף 5 והלאה הדיון התרחש אחרי שיצא מהמערה, ורשב"י חזר בו!!!
10.1
אבל קצת קשה על דבריו, שהרי כבר בתחילת הסוגיה כבר מדובר על "רשב"י" ולא על "רבי שמעון", וכן קשה, שהרי גם בדבריו בש"ס כ"רבי שמעון" הוא סובר שמתחשבים במחשבתו ובכוונתו של האדם!
