הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"רבנן"

מגילה יג ע"ב

ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו
אמר רבא בתחילה במרדכי לבדו, ולבסוף בעם מרדכי, ומנו - רבנן, ולבסוף בכל היהודים.
...
ישנו עם אחד אמר רבא: ליכא דידע לישנא בישא כהמן.
אמר ליה: תא ניכלינהו! -
אמר ליה: מסתפינא מאלהיו, דלא ליעביד בי כדעבד בקמאי. -
אמר ליה: ישנו מן המצות. -
אמר ליה: אית בהו רבנן. -
אמר ליה: עם אחד הן.

1.
המן הבין שכדי לפגוע בעם היהודי יש להתמקד בנפרד ב"רבנן". מדברי רבא משמע ש"רבנן" היו צדיקים כמו מרדכי ולכן נקראו "עם מרדכי".

2.
בקטע השני - נאמר על ידי "סתמא דגמרא" - מדגישים שאחשורוש הבין שה' מגן על עם ישראל בגלל "רבנן". המן אמר לאחשורוש שגם חכמים כמו כל העם לא מקיימים מצוות והם "ישנו מן המצות" [מלשון שינה, הם נרדמו ולא מקיימים מצוות]. זוהי דוגמא בולטת לאחדות שלילית.

3.
מכל הנ"ל משמע שאפילו אחשורוש והמן הבינו שכאשר "רבנן" ממלאים את תפקידם הם מהווים "הגנה" על עם ישראל!
מהפרשנים משמע שהסיוע מהרבנים היה בתפילתם ולא מודגש עניין תלמוד תורה שלהם. אבל נראה לי שניתן כך להסביר.

4.
בש"ס מצינו את הביטוי "רבנן" גם ביחס לתנאים וגם ביחס לאמוראים, ותמיד מודגש שמדובר ב"רבים" - כך גם בסוגייתנו.