סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"אמר רב... אמר רב..."; "אב ובן"

מגילה טו ע"א


דאמר עולא: כל מקום ששמו ושם אביו בנביאות - בידוע שהוא נביא בן נביא. שמו ולא שם אביו - בידוע שהוא נביא ולא בן נביא. שמו ושם עירו מפורש - בידוע שהוא מאותה העיר, שמו ולא שם עירו - בידוע שהוא מירושלים. במתניתא תנא: כל שמעשיו ומעשה אבותיו סתומין, ופרט לך הכתוב באחד מהן לשבח, כגון +צפניה א'+ דבר ה' אשר היה אל צפניה בן כושי בן גדליה - בידוע שהוא צדיק בן צדיק. וכל שפרט לך הכתוב באחד מהן לגנאי, כגון +ירמיהו מ"א+ ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע, - בידוע שהוא רשע בן רשע.

 

מבנה הסוגיה:

1.

דאמר עולא: כל מקום ששמו ושם אביו בנביאות - בידוע שהוא נביא בן נביא.

רש"י בד"ה "בשלמא" מדבר גם על תלמידי נביאים שהיו נביאים!

אולי כך גם לגבי תנאים ואמוראים, כגון: "רבי יהודה בר אילעי", ללמדנו שגם אביו של "רבי יהודה" - "רבי אילעי" - היה תלמיד חכם.

2.

שמו ולא שם אביו - בידוע שהוא נביא ולא בן נביא.

אולי כך גם לגבי תנאים ואמוראים, שאם לא מוזכרים עם שם אביהם - ללמדנו שאביהם לא היה ברמה של בניהם.

3.

שמו ושם עירו מפורש - בידוע שהוא מאותה העיר,

מה החידוש בזה? להדגיש את ההמשך:

4.

שמו ולא שם עירו - בידוע שהוא מירושלים.

זאת אומרת שנביא שלא מוזכר שם עירו משמע שבא מירושלים. אולי יש קצת קשר גם לגבי תנאים ואמוראים: כל חכם שלא מוזכר שם עירו לא בהכרח שחי בירושלים [ואמנם כך הוא באמת] אלא שהוא "שואב" את כוחו מירושלים. ומי שמוזכר עם שם עירו בא ללמדנו שאותו חכם מתחשב יותר במצב של אותה עיר.

5.

במתניתא תנא: כל שמעשיו ומעשה אבותיו סתומין, ופרט לך הכתוב באחד מהן לשבח, כגון +צפניה א'+ דבר ה' אשר היה אל צפניה בן כושי בן גדליה - בידוע שהוא צדיק בן צדיק.

דומה לעיל לגבי מעשים!

6.

דומה לעיל:

וכל שפרט לך הכתוב באחד מהן לגנאי, כגון +ירמיהו מ"א+ ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע, - בידוע שהוא רשע בן רשע.

7.

מכל הנ"ל ניתן להסיק שתכונותיו וידיעותיו של כל חכם מוקנות לו מאבותיו ומרבותיו. לאור זה מובן הכלל בש"ס, שאם חכם אומר דבר הלכה הרי שההנחה המוקדמת היא שהוא שמע זאת מאביו או מרבו.

8.
הרעיון שחייב כל אדם לומר בשם רבו ובשם כל מי ששמע ממנו:
בהמשך הסוגיה:

ואמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר: ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי.

"דבר בשם אומרו" - הרי כבר נאמר במסכת אבות.
אולי שם לא ממש מדובר במשנה - "מתיבתא", הערה ע. פרק ו במסכת אבות הוא מברייתא ואולי רבי אלעזר לא הכירה. ואולי רבי אלעזר מצרפה לכאן בגלל איזה קשר תוכני לכל מאמריו כאן בסוגיה.

וכן בהמשך הסוגיה:

רבה בר עופרן אמר משום רבי אליעזר, ששמע מרבו, ורבו מרבו: מאתים.

הביטוי "ששמע מרבו ורבו מרבו" מובא בש"ס 4 פעמים. במשניות 2 פעמים ובגמרא 2 פעמים. ב 3 פעמים קשור לרבי יוחנן בן זכאי וגם בסוגייתנו מדובר אולי ברבי אליעזר הגדול שהיה תלמידו של רבי יוחנן בן זכאי.

הביטוי האחרון מתאים להרבה דוגמאות לגבי האמוראים בניסוח "אמר רב... אמר רב... אמר רב..."



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר