סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


וכאשר אבדתי אבדתי

מגילה טו ע"א

 
"וכאשר אבדתי אבדתי - כשם שאבדתי מבית אבא כך אובד ממך".

כתב תוספות: "וא"ת אמאי לא היה מגרשה ותהא מותרת להחזירנה י"ל לפי שכל מעשה הגט הוא ע"פ עדים והיה ירא פן יתפרסם הדבר למלכות".

התוספות לא פירש שאסתר רק ביקשה בדבריה שיגרשה כדי שלא תאסר. כי משמעות לשון כאשר אבדתי אבדתי שביכתה על אובדנה ביודעה שאין אפשרות לגירושין.

אין לפרש שהגט פסול משום: (מסכת בבא בתרא דף מ ע"ב) "מתנתא טמירתא... דאמר להו לסהדי זילו אטמורו וכתבו ליה". שהרי מצינו במשנה שהיו מגרשין בהחבא, במסכת כתובות דף פט ע"א: "רשב"ג אומר: מן הסכנה ואילך, אשה גובה כתובתה שלא בגט", ופירש רש"י: "שגזרו עובדי כוכבים על המצות והיו יראים לשמור גיטיהן ומשקיבלתו שורפתו".

אסתר לא יכלה למנות שליח קבלה כי להלכה נחוצים לכך עדים.
כיון שגילתה דעתה שזכות הוא לה, יכל מרדכי לזכות לה גט בצנעה כגון בפני עידי הקידושין שהכירוה, שהרי היו בישראל שידעו על קיומה כדברי רבי נחמיה בעמוד ב': "כדי שלא יאמרו ישראל אחות יש לנו בבית המלך ויסיחו דעתן מן הרחמים". אלא מכאן ראיה לדעה בשו"ע אה"ע קמ, ה שאין שום זיכוי גט לאשה בלא מינוי שליח.

אך למה אין נחשבים דבריה כהבעת רצון למינוי שליח, כשם שאמרו במסכת קידושין דף מה ע"ב: "אמרי ליה רבנן לרבינא: ודילמא שליח שויה? לא חציף איניש לשויי לאבוה שליח. ודילמא ארצויי ארצייה קמיה?", וכדברי המשנה במסכת גיטין דף סו ע"א: "מי שהיה מושלך לבור, ואמר כל השומע את קולו יכתוב גט לאשתו - הרי אלו יכתבו ויתנו"?
אלא מכאן ראיה לשיטת הגאונים כפי שפירשם המכתב מאליהו (אלפנדרי), שאין מינוי שליחות אלא בפני המשלח או בהשמעת קולו. כדברי התוספתא מסכת גיטין ב הלכה ח: "ולא עוד אלא אפילו כתב בכתב ידיו לסופר כתוב ולעדים חתומו אף על פי שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו ונתנו לה פסול עד שישמעו את קולו שיאמר הוא לסופר כתוב ולעדים חתומו".
ומשום כך אמרו במסכת קידושין דף מה ע"ב "קמיה" דוקא. ומשום כך הזכירה המשנה במסכת גיטין דף סו ע"א דוקא כל השומע את קולו ולא שימנה את כל העולם. ומשום כך אמרו במסכת נזיר דף יב ע"ב: "לא משוי איניש שליח אלא במילתא דמצי עביד השתא, במילתא דלא מצי עביד ליה השתא - לא משוי", ואין השליח שב ומתמנה בכל יום למרות שהמשלח ודאי חפץ במינויו שוב.
וזהו שאמרו במסכת בבא בתרא דף כה ע"א: "שלוחי בשר ודם - ממקום שמשתלחים לשם מחזירים שליחותן", ופירש רש"י: לשם מחזירין שליחותן - כשבאין לומר עשינו שליחותך צריכין לשוב אל מקום שהשולחם עומד שם. ובאיוב לח, לה: הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ. ופירש רש"י: "ויאמרו לך - במקום שנשתלחו שם הננו עשינו שליחותך שאין צריכין לחזור למקומן ולהשיב שלוחן שהשכינה בכל מקום". וענין זה של "חזרה שליחות אצל הבעל" הוא לעיכובא כמו שאמרו במסכת גיטין דף כד ע"א; ודף סג ע"ב.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר