סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

מסורות שונות במחלוקת אמוראים; "תנא קמא"

מגילה יח ע"ב


תנו רבנן: קראה סירוגין - יצא, סירוסין - לא יצא. רבי מונא אומר משום רבי יהודה: אף בסירוגין, אם שהה כדי לגמור את כולה - חוזר לראש. אמר רב יוסף: הלכה כרבי מונא שאמר משום רבי יהודה. אמר ליה אביי לרב יוסף: כדי לגמור את כולה, מהיכא דקאי לסיפא, או דלמא מרישא לסיפא? - אמר ליה: מרישא לסיפא, דאם כן נתת דבריך לשיעורין. אמר רבי אבא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב: הלכה כרבי מונא, ושמואל אמר: אין הלכה כרבי מונא. בסורא מתנו הכי. בפומבדיתא מתנו הכי: אמר רב כהנא אמר רב: הלכה כרבי מונא, ושמואל אמר: אין הלכה כרבי מונא. רב ביבי מתני איפכא, רב אמר: אין הלכה כרבי מונא, ושמואל אמר: הלכה כרבי מונא. אמר רב יוסף: נקוט דרב ביבי בידך, דשמואל הוא דחייש ליחידאה. דתנן: שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה, משום רבי יהודה בן בתירה אמרו: אומרים לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה. אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בן בתירה.  

מבנה הסוגיה:

1.

תנו רבנן: קראה סירוגין - יצא,

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יח עמוד ב

סירוסין - לא יצא.

2.

רבי מונא אומר משום רבי יהודה: אף בסירוגין, אם שהה כדי לגמור את כולה - חוזר לראש.

רבי מונא כנראה היה תלמידו של התנא "רבי יהודה", ואצל התנאים מקובל לומר שכאשר תנא מצטט את רבו הניסוח הוא "משום רבי...".
רבי מונא מגביל את הדין של "קראה סירוגין - יצא", שאם ההפסקה היתה ממשוכת עד כדי שיכול היה בזמן זה לסיים את קריאת המגילה - חוזר לראש.

3.

אמר רב יוסף: הלכה כרבי מונא שאמר משום רבי יהודה.

רב יוסף פסק כרבי מונא. משמע מדבריו ש"תנא קמא" חולק וסובר שבכל מקרה - יצא, רב יוסף פוסק כרבי מונא נגד "תנא קמא" למרות שבדרך כלל ההלכה היא כ"תנא קמא" נגד תנא שחולק עליו. וזהו חידושו של רב יוסף.

4.

אמר ליה אביי לרב יוסף: כדי לגמור את כולה, מהיכא דקאי לסיפא, או דלמא מרישא לסיפא? -
אמר ליה: מרישא לסיפא, דאם כן נתת דבריך לשיעורין.

אביי מברר עם רב יוסף - רבו של אביי - את דינו של רבי מונא.

5.

אמר רבי אבא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב: הלכה כרבי מונא,

ושמואל אמר: אין הלכה כרבי מונא.


"רבי ירמיה" בר אבא תלמיד-חבר של רב ["אמרי במערבא" – בש"ס – רבי ירמיה, הליכות עולם, פרק שלישי, ב]
לפי זה יוצא ש"רבי אבא" [לא אביו של רבי ירמיה אלא תלמידו של רבי ירמיה בא אבא] היה דור - דור וחצי אחרי רב. זאת אומרת שחי [כנראה] לפני רב יוסף [או אולי בדורו של רב יוסף].

לפי זה יש לשאול מדוע הגמרא מביאה את גירסת "רבי אבא" אחרי פסיקת "רב יוסף"? אולי כי "עורך הגמרא" רוצה להבליט שהלכה כרב יוסף ואביי [משמע שאביי מסכים לפסק דינו של רב יוסף] פסקו כרבי מונא.

"רבי אבא" מביא מחלוקת, רב פוסק כרבי מונא ושמואל פוסק שלא כרבי מונא. ויש לשאול מדוע הניסוח - בדברי שמואל - הוא "אין הלכה כרבי מונא" ולא "הלכה כתנא קמא".

אולי הביטוי "אין הלכה כרבי מונא" מודיענו [כך דעת שמואל] שאין הלכה כמותו לגמרי, באופן מוחלט - גם לכתחילה וגם בדיעבד.

6.

בסורא מתנו הכי.
בפומבדיתא מתנו הכי:

מי מתאר זאת? כנראה "עורך הגמרא":

אמר רב כהנא אמר רב: הלכה כרבי מונא,

ושמואל אמר: אין הלכה כרבי מונא.

זאת בדיוק אותה מחלוקת כמו בסעיף 5, אלא שרב כהנא [תלמידו של "רב". אמנם היו כמה חכמים בשם זה] הוא זה שמצטט את מחלוקת רב ושמואל.

7.
רב ביבי מוסר את גירסת המחלוקת באופן "הפוך":

רב ביבי מתני איפכא,

רב אמר: אין הלכה כרבי מונא,

ושמואל אמר: הלכה כרבי מונא.

היו כמה חכמים בשם "רב ביבי". אחד מהם היה בדורו של רב יוסף, ולכן היה מאוחר מרב כהנא שמסר את הגירסא הקודמת. לכאורה קשה: הרי רב כהנא היה תלמידו של "רב" ואילו "רב ביבי" לא היה תלמידו של רב וכיצד הוא גרס באופן שונה! אלא היה גם חכם בשם "רב ביבי" שהיה תלמידו של רב.

וכך מוכח לכאורה מההמשך:

8.

אמר רב יוסף: נקוט דרב ביבי בידך, דשמואל הוא דחייש ליחידאה.

דתנן: שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה, משום רבי יהודה בן בתירה אמרו: אומרים לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה. אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בן בתירה.

רב יוסף מאשר את גירסת רב ביבי! ההוכחה שלו איננה על סמך קבלה ממסורת רבותיו אלא מכח סברא! הוא טוען ששיטת שמואל היא שהוא מחמיר כדעת יחיד. ולפי גירסת רב ביבי שמואל פסק כרבי מונא שהוא יחיד לעומת "תנא קמא".
ניתן ללמוד מכאן:

א. "תנא קמא" נחשב כ"רבים".
ב. לפי שמואל תמיד [האמנם?] יש לפסוק כתנא בודד - "יחיד" - שחולק על "תנא קמא" אם דבריו הם לחומרא !!!

9.
מסקנות ממהלך הסוגיה:

א. רב יוסף פוסק כגירסה האחרונה, והוא פוסק כשמואל - וכך הוא אמר בסעיף 3 לעיל.
ב. הסוגיה "ערוכה", שהרי דברי רב יוסף מובאים בתחילת הסוגיה ובסופה!

9.1
עד כאן משמע שההלכה היא כרב יוסף [וכאביי] בתחילת הסוגיה - כרבי מונא:

רבי מונא אומר משום רבי יהודה: אף בסירוגין, אם שהה כדי לגמור את כולה - חוזר לראש.

10.
תוספות מסכת מגילה דף יח עמוד ב:

נקוט דרב ביבי בידך - דאמר רב אין הלכה כרבי מונא שאמר שחוזר לראש וכן הלכה
דאין צריך לחזור לראש דהלכה כרב באיסורי דאמר כן ורבי יוחנן קאי כוותיה בפרק בתרא דר"ה דף לד: ושם)

תוס' מקבל את דברי רב יוסף שמקבל את גירסת רב ביבי. ורב ביבי אמר שרב פסק כ"תנא קמא" ולא כרבי מונא, ולכן "אין צריך לחזור לראש"!

10.1
נראה שלפי תוס' רב יוסף - בסעיף 8 לעיל - חוזר בו מדבריו בסעיף לעיל! וממילא גם לפי דבריו הסוגיה "ערוכה" - אמנם מדובר בעריכה שונה מזו שלעיל בסעיף 9.ב.

10.2
תוס' מביא שרבי יוחנן - בסוגיה מקבילה - פוסק שלא כרבי מונא! - ולכן כך הלכה למעשה!
ממסכת ראש השנה דף לד:

דאמר שאם שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא ומסיים התם תניא נמי הכי ומייתי הא ופריך והא אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק שאם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש ומשני הא דידיה הא דרביה ומדתניא כוותיה שמע מינה הלכתא כוותיה ומכאן סומך ר"י כשעומד באמת ויציב שממתין עד שיאמר עם הצבור קדושה וברכו ואמן יהא שמיה רבא.

10.3
רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה ב:

מצא צבור שקראו חציה לא יאמר אקרא חציה האחרון עם הצבור ואחזור ואקרא חציה ראשון שזה קורא למפרע, אלא קורא מתחילה ועד סוף על הסדר, קרא ג ושהה מעט וחזר וקרא אף על פי ששהה כדי לגמור את כולה הואיל וקרא ד על הסדר יצא.

הרמב"ם פוסק כ"תנא קמא", ולמעשה כתוס'.

10.4
הגהות מיימוניות הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה ב:

[ד] בגמרא גרסינן רבי מיונא בשם רבי יודן אומר אף בסירוגין אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש ומסקינן דהיינו פירוש כולה מראשה לסופה
ופליגי אמוראי אי הלכה כרבי מונא או לא עד רב ביבי מתני איפכא רב אמר אין הלכה כר' מונא
אמר רב יוסף נקוט דרב ביבי בידך
והילכתא כרב באיסורי וכן פסק רבינו שמחה משר"ת וכן ספר המצות ודלא כשאלתות וספר יריאים שפסקו כרב מונא וכן פסק רב אלפס דאין הלכה כר' מונא, ע"כ:

הנימוק לפסק הרמב"ם לא בגלל רבי יוחנן - כהדגשת תוס', אלא בגלל שהכלל הוא שהלכה כרב באיסורים נגד שמואל [כלל שמוזכר גם בתוס' לעיל בסעיף 10]. וזאת על פי גירסת רב יוסף בסוף הסוגיה שכך היתה שיטתו של "רב".

11.
בענין זה יש דיון בפרשני הרמב"ם: 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר