סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

מגילה כב-כח

 

1. באיזה עניין נזכר?

א. "צער גדול היה לי אצל רבי חנינא הגדול"?
ב. "כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה"?
ג. "פייגא"?
ד. האישה שחבשה כיפה לראשה?
 

2. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. "זבלגן"?
ב. הדש, ולא בפעולה חקלאית קא עסקינן?
ג. שהיה "מצטער עליה בכל יום לבולעה"?
 

3. מה המשותף ל:

א. בית שאן, חיפה, טבעון?
ב. קנקן של חרס, עור בהמה?
ג. לימוד תורה, נשיאת אישה?
ד. ספר תורה, בת?
 

4. השלם:

א. "בר"ח ומועד דאיכא.......... מוסף קורין ארבעה ביו"ט ד......... בעשיית............ חמשה ביוה"כ ד....... כרת ששה שבת דאיכא איסור.......... שבעה".
ב. "ביו"ט ........... לבוא ו.............. לצאת ביום הכפורים............. לבוא ו.............. לצאת ובשבת............ לבוא ו.............. לצאת".
ג. "...... עם........ מלך".
ד. "כל ........ הלכות.......... לו שהוא... עולם.....".
 

5. שונות:

א. היכן בענייננו יש ביטוי מעשי להשקפת התורה, שלפיה היפגעותו של אדם, הנובעת מחריגתו מהראוי לו, יסודה בעברה קודמת שלו?
ב. האם נתת אי פעם את דעתך לשאלה הפשוטה, מדוע העולה ל"מפטיר" מתוך הנביאים אינו מסתפק בכך, אלא אף מקבל עלייה לתורה?
ג. איזו היא השאלה, שעליה עונה הגמרא: "משום דכתיב ישא"?
ד. כיום מקובל לבחור בבית כנסת לתפילה בהתאם להשקפת עולמם של המתפללים בו, וכבר חלף מן העולם המכנה המשותף על פי עיסוקיהם, כפי שמתחוור מענייננו. היכן?
ה. ציין "נכון" או "שגוי": "מטפחות ספרים שבלו עושין אותן תכריכין למת" (רמז: מי שהגיע לבר מצווה יגיע לתשובה הנכונה).
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר:
א. "...ולא התיר לי לפסוק (=לחלק בקריאה פסוק לשניים) אלא לתינוקות של בית רבן הואיל ולהתלמד עשויין", כ"ב. ברבע העליון.
ב. "...והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העִוֵּר באפלה וכי מה אכפת ליה לעִוֵּר בין אפילה לאורה וכו'", כ"ד: 7 לפני ההתרחבות.
ג. בדיון בשאלת החידוש בקביעה, שאכן הקללות והברכות מיתרגמות, מובע החשש שמא תיחלש דעתו של הציבור השומע אותן (ניחוש דלמא פייגא דעתייהו דצבורא"), כ"ה: 10 למעלה.
ד. אמו הזקנה של רבי זכאי, ש"פעם אחת מכרה כפה שבראשה והביאה לי קידוש היום", כ"ז: 8 למטה.

2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. מי שעיניו זולגות דמעות "לא ישא את כפיו", כ"ד: בשליש התחתון.
ב. אותו כהן סומא, שחרף מומו היה נושא את כפיו, עשה כן היות שהיה "דש בעירו", דהיינו שהיה מצוי ורגיל במקום, כ"ד: 3 לפני המשנה השנייה.
ג. "...ורצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימין ובה מזבח בנוי והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לבולעה", כ"ו. 2 לפני ההתרחבות.

3. מה המשותף ל:
א. אין מורידין את תושביהן לפני התיבה "מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין", כ"ד: מתחת לאמצע העמוד.
ב. את שני הפריטים הללו היה מקובל להשאיר כשי לבעלי הבתים בירושלים שאירחו חינם, בהתאם להלכה, את עולי הרגל, כ"ו. 3 למטה.
ג. אלה הן שתי התכליות הבלעדיות, שלצורך מימונן מותר למכור ספר תורה, כ"ז. מעל השליש התחתון.
ד. "לא ימכור אדם ס"ת אע"פ שאינו צריך לו יתר על כן ארשב"ג אפי' אין לו מה יאכל ומכר ס"ת או בתו אינו רואה סימן ברכה לעולם", כ"ז. בשליש התחתון.

4. השלם:
א. "בר"ח ומועד דאיכא קרבן מוסף קורין ארבעה ביו"ט דאסור בעשיית מלאכה חמשה ביוה"כ דענוש כרת ששה שבת דאיכא איסור מלאכה שבעה", כ"ב: מעל אמצע העמוד.
ב. "ביו"ט מאחרין לבוא וממהרין לצאת ביום הכפורים ממהרין לבוא ומאחרין לצאת ובשבת ממהרין לבוא וממהרין לצאת", כ"ג. 5 לפני ההתרחבות.
ג. "ברוב עם הדרת מלך", כ"ז: בשורת המשנה.
ד. "כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא", כ"ח: 2 למטה.

5. שונות:
א. צליעתו של לוי נגרמה במישרין מקידה בלתי מוצלחת, אך זו הייתה הזדמנות להיפרע ממנו על ש"הטיח דברים כלפי מעלה", כ"ב: 4 למטה.
ב. "מפני כבוד תורה" (רש"י: שלא יהא כבוד תורה וכבוד נביא שוה"), כ"ג. 4 למטה.
ג. "ברכת כהנים נקרין ולא מתרגמין מ"ט משום דכתיב ישא", כ"ה: מתחת לחצי העמוד.
ד. "מעשה בבית הכנסת של טורסיים (רש"י: צורפי נחושת) שהיה בירושלים שמכרוה לרבי אליעזר ועשה בה כל צרכיו", כ"ו. מעל חצי העמוד.
ה. מי שהגיע לתובנה שבציטוט חסרה ("בר=בארמית "חוץ מ-) המילה "מצווה", ידע שהוא שגוי, שכן אך ורק למת מצווה עושים תכריכים ממטפחות ספרים שבלו, כ"ו: 6 למטה.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל aryefell2@gmail.com



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר