סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

דיוק וחידוש ברש"י

מגילה דף כג

 

עמוד א

רש"י ד"ה חמשה מרואי פני המלך ושבעה רואי פני המלך. שבעה הם כדכתיב שבעת שרי פרס ומדי ומהם יש חמשה חשובים כדכתיב בסוף מלכים שלשה שומרי הסף בסוף ספר מלכים וכנגדן תיקנו אלו מעין דבר מלכות:
תוספות בד"ה שבעה רואי פני המלך מקשים על פי' רש"י וז"ל - פירש הקונטרס דאחשורוש וקשיא לומר שתקנו חכמים כנגד ענינו של אותו רשע לכך פירש ר''ת אותן הכתובים בספר ירמיה (נב) ובמלכים (ב כה) כתיב ה' ובירושלמי מפרש שהשנים שלא הוזכרו במלכים הם סופרי הדיינין:
והנה גם במסכת סנהדרין דף י עמוד ב הובאה מחלוקת זו של הני שלשה חמשה ושבעה כנגד מי וכו' לגבי בית הדין שמעברין את השנה אומרת הגמרא תניא כיצד אמר רבן שמעון בן גמליאל בשלשה מתחילין ובחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה וכו' ושם איתא ברש"י ד"ה שלשה כנגד שומרי הסף כו'. כלומר אשכחנא דמלכותא דארעא שלשה ממונין וחמשה ממונין ושבעה ממונין ג' כנגד שומרי הסף בצדקיהו גבי גלות נבוזראדן והתם נמי משכחת חמשה מרואי פני המלך ובאחשורוש אשכחן שבעה שרי פרס ומדי ועיבור שנה מטכסיסי מלכות שמים הוא ליישב סדר השנים על מכונן: (ועיין שם בתוספות ד"ה שבעה רואי)
יש כאן כמה שינויים לשוניים בדברי רש"י כאן וכן שינויים בין הרש"י כאן ובסנהדרין  ונעמוד על כמה מהם, כאן במגילה רש"י הפך את הסדר של הגמרא ומסביר את השבעה אח"כ חמשה ולבסוף שלשה, ובסנהדרין הסביר כסדר הגמרא,
שינוי נוסף שכאן מביא מקור הפסוק ממלכים ושם לא כתב מקור הפסוק אלא גלות נבוזרדן שזה עולה לב' המקורות של תוספות הן בירמיה והן במלכים, ועוד שינויים שנביא במהלך ההסבר על דברי רש"י,
והנה רש"י לדרכו שכאן במסכת מגילה שעסקינן מעניני המגילה יותר נכון להביא את האסמכתא מהמגילה בראשונה, ואין הדברים לימוד ממש אלא כפי שרש"י מסיים בדבריו מעין דבר מלכות, וזה הקריאה בתורה שהיא דבר המלך וזה גם כן נקשר למגילת אסתר שכתוב בהמשך הפסוקים במגילה שהשרים אמרו יצא דבר מלכות, ועוד הרבה פעמים שמוזכר במגילה דבר המלך דבר המלכה,
עוד יש להניח שרש"י העדיף להביא ממלכות אחשורוש שבסופה הייתה מלכות טובה ליהודים מה גם שהמלכה הייתה אסתר וכן תחילת ההצלה הייתה על ידי שבעת רואי פני המלך, משא"כ שבעת רואי פני המלך שתוספות הביא מהכתוב בירמיה הרי שם מדובר במלך צדקיהו שהיה רשע מאוד והנביא שם מספר על תחילת החורבן וביאת נבוכדנצר לירושלים, וזה הוא גם משיטת רש"י שכשמביא פסוק לראיה וכדומה מעדיף לא להביא מעניני החורבן ושאר עניני פורענות עד כמה שאפשר, ואף כאן אם נדייק בדברי רש"י נמצא שלגבי השבעה רש"י מביא את הציטוט מהפסוק שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי, ולגבי החמשה הוא לא מביא את חלק הפסוק הכתוב במלכים וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי-הַמֶּלֶךְ אלא כותב ומהם יש חמשה חשובים כדכתיב בסוף מלכים, ועל השלושה שומרי הסף שזה עצמו קרוב מאוד ללשון הפסוק שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף ואין צורך בציטוט כאן רש"י לא כותב כדכתיב אלא בסוף ספר מלכים, והכל לכאורה בשביל להרחיק מאזכרת עניני החורבן בפרט במסכת מגילה,
ואפשר לרמוז בדברי רש"י שכופל המקור "בסוף מלכים" - "בסוף ספר מלכים" שעניני ספר מלכים הוא ענין דבר מלכות שבו נמנים כל המלכים עד לחורבן הבית ומלכות אחשורוש שהיא במגילת אסתר היא הייתה המלכות בין שני המקדשים וכל המגילה ענינה "מלכות" כמו ספר מלכים,
עוד אפשר להסביר שרש"י הוכרח להביא הראיה לשבעה רואי פני המלך מהמגילה והסבר זה עולה לכאן ולסנהדרין, דהראיה מירמיה ששם כתוב שבעה רואי פני המלך אינה מספיקה כל כך כי הרי לגבי אותם אנשים נאמר במלכים חמשה והוזקקנו לתירוץ הירושלמי שהביאו תוספות מדוע לא מנה שבעה ומתרצים שהשניים את סופרי הדיינים, אבל מזה לבד לא יהיה ראיה מספקת שהשבעה הם חשובים יותר מהחמשה או שיש ביניהם הבדל משמעותי בין שבעה לחמשה בכדי ליחדם כמספר לעשות כנגדם שבעה קרואים וחמשה קרואים או שבעה דיינים וחמשה דיינים, ועל כן נצרך רש"י לראיה הנוספת מהמגילה שיש שבעה שהם חשובים ביותר בכל מלכות,
ושם בסנהדרין לא חשש רש"י לכתוב במפורש גלות נבוזרדן כי המדובר שם בעניני עיבור החודש ע"י בית דין שזה עצמו גם כן נפסק בימינו שאין מעברין ע"י בי"ד משא"כ כאן במגילה גבי קריאת התורה שנמשך בימינו, ועוד חילוק ששם זה נוגע רק לבית דין הממונה על העיבור וכאן זה נוגע לכל ציבור שקוראים בתורה מכלל ישראל,
חילוק נוסף ברש"י בסדר הדברים שכאן שמדבר בענין דבר המלכות וענין החשיבות של שבעה יותר מחמשה וכו' פתח רש"י בשבעה ושם שזה ענין של דיון בבית הדין שהם מצטרפים לשלשה, ובשבעה שדנין לסוף נמצאים הן החמשה והן השלושה, ואכן שם בסנהדרין רש"י לא כל כך מתייחס לחשיבותם שבעה יותר מחמשה אלא קורא להם ממונים "שלשה ממונין וחמשה ממונין ושבעה ממונין" ולא כתב חשובים כמו שכתב כאן "ומהם יש חמשה חשובים", ולכן שם רש"י לא מזכיר ענין "דבר מלכות" אלא "טכסיסי מלכות" כי עיקרם בעיניני הדיונים בבית דין שהם כעין טכסיסי המלכות,
ותוספת נאה אפשר להוסיף שרש"י הביא בדווקא את הראיה מהדמיון לשבעת שרי פרס ומדי, שהיא הדמיון הקרוב ביותר הן לענין "דבר מלכות" שהוזכרנו לעיל שהקריאה בתורה - הוראה לעם ישראל היא כעין הקריאה של שבעת שרי פרס ומדי שמוציאים דבר מלכות - הוראה לכל מדינות המלך, והן לטכסיסי המלכות שהנושאים ונותנים והמחליטים על עיבור השנה דומים לשבעת שרי פרס ומדי שנשאו ונתנו בענין המלכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר