הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"מתניתין מני"

מגילה כג ע"א

ביום טוב חמשה.
ביום הכפורים - ששה,
בשבת - שבעה.
אין פוחתין מהן, אבל מוסיפין עליהן...
ביום טוב חמשה ביום הכפורים ששה וכו',
מתניתין מני?
לא רבי ישמעאל ולא רבי עקיבא,
דתניא: ביום טוב - חמשה וביום הכפורים - ששה, ובשבת - שבעה, אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן, דברי רבי ישמעאל.
רבי עקיבא אומר: ביום טוב - חמשה, וביום הכפורים - שבעה, ובשבת - ששה, אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן.
מני?
אי רבי ישמעאל - קשיא תוספת,
אי רבי עקיבא - קשיא ששה ושבעה! -
אמר רבא: תנא דבי רבי ישמעאל היא,
דתנא דבי רבי ישמעאל: ביום טוב - חמשה, ביום הכפורים - ששה, בשבת - שבעה, אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן, דברי רבי ישמעאל. - קשיא דרבי ישמעאל אדרבי ישמעאל! -
תרי תנאי אליבא דרבי ישמעאל.

1.
בברייתא יש מחלוקת בין רבי עקיבא ורבי ישמעאל לגבי מספר הקרואים בשבת וביום הכיפורים.

2.
במשנתנו גם יש דיעה בנושא שבברייתא, והגמרא מקשה שלכאורה דעת המשנה איננה כאף דיעה בברייתא. לא כרבי עקיבא ולא כרבי ישמעאל.

2.1
ויש לשאול כאן שאלה עקרונית, מה מקומה של שאלה זו, הרי יתכן שדעת המשנה היא דיעה שלישית שחולקת על שתי הדיעות בברייתא.

2.2
אולי שיטת הגמרא היא, שיש למעט עד כמה שאפשר במחלוקות.

2.3
אולי היה ידוע לגמרא [וזה בא לידי ביטוי בניסוח "מתניתין מני"] שאין דיעה אחרת מלבד הדיעות של רבי ישמעאל ורבי עקיבא. אבל הסבר זה נראה "דחוק". [ובכלל: האם יש כאן מחלוקת כיצד התפללו בדורות הקודמים? ואיך נהגו בתקופתם הרי מדובר בדבר שהעם נוהג בכל שבת!]

2.4
אולי אפשר לתת הסבר שמורכב משני ההסברים לעיל: הברייתא היתה ידועה לרבי יהודה הנשיא - עורך המשנה - מפני שמוזכרים בה שני תנאים גדולים - רבי ישמעאל ורבי עקיבא - וכנראה לא היתה ידועה לחכמי הגמרא שיש ברייתא אחרת שחולקת עליה ולכן אין סיבה לומר ש"רבי" יפסוק במשנתנו - שהיא "סתם משנה" - בניגוד לאחת משתי הדיעות בברייתא.

כשהגמרא שואלת "מתניתין מני" היא כבר יודעת שיש מחלוקת בברייתא בנושא הנדון. שהרי היא לא שואלת על כל משנה "מתניתין מני"? שהרי "סתם משנה" רבי מאיר.

3.
רבא מצטט ברייתא אחרת של "דבי רבי ישמעאל" שמתאימה למשנתנו! והגמרא מציינת שברייתא זו חולקת על הברייתא הראשונה מה היתה דעת רבי ישמעאל.

4.
קצת קשה מדוע הגמרא לא מביאה את דברי רבא מייד אחרי שהגמרא שאלה "מתניתין מני"

5.
נראה לחדש: דברי רבא: תנא דבי רבי ישמעאל היא, איננה באמת ציטוט ברייתא למרות שכך משמע מהביטוי אחר כך "דתניא..", אלא כוונת רבא היא כאילו שיש "לגרוס" את דברי רבי ישמעאל באופן שונה, וכך דנו בבית מדרשו של רבי ישמעאל - "דבי רבי ישמעאל".