סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

רבי יהושע בן לוי ורבי יוחנן; "חד אמר..."

מגילה כז ע"א


(ואמר) +מסורת הש"ס: [אמר]+ רב פפי משמיה [דרבא]: מבי כנישתא לבי רבנן - שרי, מבי רבנן לבי כנישתא - אסיר. ורב פפא משמיה דרבא מתני איפכא, אמר רב אחא: כוותיה דרב פפי מסתברא, דאמר רבי יהושע בן לוי: בית הכנסת מותר לעשותו בית המדרש, שמע מינה. דרש בר קפרא: מאי דכתיב +מלכים ב' כ"ה+ וישרף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלים ואת כל בית גדול שרף באש. בית ה' - זה בית המקדש, בית המלך - אלו פלטרין של מלך, ואת כל בתי ירושלים - כמשמען, ואת כל בית גדול שרף באש. רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר: מקום שמגדלין בו תורה, וחד אמר: מקום שמגדלין בו תפלה. מאן דאמר תורה, דכתיב +ישעיהו מ"ב+ ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. ומאן דאמר תפלה דכתיב +מלכים ב' ח'+ ספרה נא... הגדלות אשר עשה אלישע. ואלישע דעבד - ברחמי הוא דעבד. תסתיים דרבי יהושע בן לוי הוא דאמר מקום שמגדלין בו תורה, דאמר רבי יהושע בן לוי: בית הכנסת מותר לעשותו בית מדרש, שמע מינה.

מבנה הסוגיה:

1.

(ואמר) +מסורת הש"ס: [אמר]+ רב פפי משמיה [דרבא]: מבי כנישתא לבי רבנן - שרי, מבי רבנן לבי כנישתא - אסיר.

רב פפי ורב פפא היו תלמידי רבא. ובסוגייתנו מובאת מחלוקת ביניהם מה אמר רבם - רבא.

רב פפי אומר שמותר לשנות בית כנסת לבית מדרש.

ורב פפא משמיה דרבא מתני איפכא,

ורב פפא אמר להיפך. הגמרא רק מציינת שהוא אומר "איפכא" ולא מפרטת שמותר לשנות בית מדרש לבית כנסת.

כל אחד מהם מוסר בשם רבא הפוך לגמרי מחברו. כיצד נוצרה מחלוקת זו? כנראה שהם נכחו בזמן שרבא עצמו דן בעניין זה והם שמעו את הדיון עם סברות שונות לכאן ולכאן, וכל אחד מהם הבין באופן "הפוך" מה היתה מסקנת רבא [כיוון שהיתה סברא "טובא" לכל צד] . עדיף להסביר כך ולא לומר שאחד מהם פשוט שכח וטעה במסירת דברי רבא.
הביטוי "מתני איפכא" פירושו שהוא ["שונה"] מוסר את הדברים "להיפך" [נראה לי שלא תמיד מדובר בש"ס דווקא בתלמידים ישירים של מי שאמר את הדברים במקורם].

2.

אמר רב אחא: כוותיה דרב פפי מסתברא,
דאמר רבי יהושע בן לוי: בית הכנסת מותר לעשותו בית המדרש, שמע מינה.

רב אחא מוכיח מדברי רבי יהושע בן לוי כדברי רב פפי.
רבי יהושע בן לוי היה בדור המעבר בין התנאים לאמוראים - בדורם של רב ושמואל וקצת לפני רבי יוחנן.

2.1
מסוגייתנו משמע שרבי יהושע בן לוי נחשב כאמורא, שהרי הגמרא אומרת שממנו "רק" "מסתברא" כדברי רב פפי, ואם הוא היה נחשב כתנא הרי שיש מדבריו הוכחה "חזקה" יותר מאשר "רק" סברא! אמנם, לפעמים מובאים בש"ס דברי תנאים בניסוח של "דאמר רבי...", כגון [מסכת ברכות דף ז עמוד א] "ופליגא דרבי מאיר, דאמר רבי מאיר: שתים נתנו לו ואחת לא נתנו לו..."

2.2
אם דבריו של רבי יהושע בן לוי היו ידועים בדורו של רבא כיצד יתכן שתלמידי רבא נחלקו מהי ההלכה?

נבדוק לפי המשך הסוגיה:

3.
דרשת "בר קפרא" [רבו של "רבי"]:

דרש בר קפרא: מאי דכתיב +מלכים ב' כ"ה+ וישרף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלים ואת כל בית גדול שרף באש.
בית ה' - זה בית המקדש,
בית המלך - אלו פלטרין של מלך,
ואת כל בתי ירושלים - כמשמען,
ואת כל בית גדול שרף באש.

רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי

רבי יוחנן וריב"ל נחלקו בביאור "בית גדול":

חד אמר: מקום שמגדלין בו תורה,
וחד אמר: מקום שמגדלין בו תפלה.

הם נחלקו מה יותר "גדול" - בית תפילה או בית מדרש.
בפשטות זו אותה המחלוקת לעיל בין תלמידי רבא.

3.1

מאן דאמר תורה, דכתיב +ישעיהו מ"ב+ ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.
ומאן דאמר תפלה דכתיב +מלכים ב' ח'+ ספרה נא... הגדלות אשר עשה אלישע.
ואלישע דעבד - ברחמי הוא דעבד.

הגמרא מנמקת את צדדי המחלוקת.
הערה: המשמעות של הבאת נימוקים לשני בעלי המחלוקת נועדה [לפעמים] ללמדנו שאין להכריע בסוגיה לפי כללי ההכרעה בין שני החולקים ["רבי יהושע בן לוי ורב יוחנן"]

3.2
הגמרא מוכיחה מה אמר ריב"ל:

תסתיים דרבי יהושע בן לוי הוא דאמר מקום שמגדלין בו תורה,
דאמר רבי יהושע בן לוי: בית הכנסת מותר לעשותו בית מדרש, שמע מינה.

משמעת הביטוי "תסתיים" לברר מי מבין שני החכמים ["חד אמר... וחד אמר..."] אמר הלכה מסויימת דווקא.

מדברי ריב"ל משמע במפורש שבית מדרש חשוב יותר. וממילא ברור שהוא זה שסובר ש"בית גדול" [בפסוק] הוא בית מדרש, וגם ממילא שמענו מריב"ל כדברי רב פפי בסוגייתנו.

4.

תוספות מסכת מגילה דף כז עמוד א:

כוותיה דרב פפי מסתברא - מהכא משמע דהלכה כר' יהושע בן לוי לגבי דר' יוחנן מדמייתי ראיה דהלכה כרב פפי משום דרבי יהושע בן לוי קאי כוותיה אף על גב דרבי יוחנן פליג עליה.

תוס' טוען שהמחלוקת ביו ריב"ל ורבי יוחנן הלכה כריב"ל, שהרי הגמרא מביאה מריב"ל הוכחה לדברי רב פפי, והרי באותה מידה הגמרא יכלה לומר שיש הוכחה מרבי יוחנן לדברי רב פפא!

משמע מכך - שהגמרא הביאה דווקא מרבי יהושע בן לוי הוכחה לרב פפי - שכך "עורך הגמרא" [מי שסידר את מבנה הסוגיה / "עריכת הגמרא"] הכריע - כריב"ל [=כרבי יהושע בן לוי"].

5.

תוספת:
הגמרא מביאה מחלוקת בסגנון של "חד אמר" "וחד אמר".
ומגיעה למסקנה "תסתיים":
אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, [הלכה] טור שכט

"תסתיים" כל מקום שנאמר כך, כך הלכה, וסיום הדבר הוא, אבל יש לפעמים שאומרים "תסתיים" ולא נשאר כן במסקנא. ויש שכתבו שדוקא כשאומרים תסתיים וכופלים בסיומו תסתיים זוהי פשיטות ומסקנא, אבל לא כשאומרים פעם אחת.

5.1

תוספות מסכת נדרים דף מה עמוד א:

ה ועוד ר' יהושע בן לוי ור' יוחנן הלכה כרבי יהושע בן לוי בכל מקום לשון הרב ר"א מדפסקינן בפ' תפלת השחר (ברכות כח:) דלית (ליה) הלכתא כוותיה אלא בתרי והתם מפרש להו אבל באחריני הלכתא כוותיה דרבי יהושע בן לוי...

5.2

תוס' מסכת חולין דף צז עמוד א:

ור"ת אומר דכל זה אינו ראיה דאין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי ולא כרב ושמואל דהלכה כרבי יוחנן לגבי רב כדאמר בריש ביצה (דף ד:) וגבי שמואל כדאמר במי שהוציאוהו (ערובין מז:)
ורבי יהושע בן לוי נמי אית ליה לקמן (צח.) בשמעתין דמין במינו נמי בטיל דיליף מזרוע בשלה דהוי מין במינו ורבי יהושע בן לוי בר סמכא הוא והלכה כמותו בכל מקום ואפילו לגבי ר' יוחנן כדמשמע בפרק בתרא דמגילה (דף כז.)

הוא מביא הוכחה מסוגייתנו - מסכת מגילה דף כז.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר