האם העולה לתורה מברך כשהספר פתוח או סגור? / הרב עקיבא כהנא

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

מגילה לב ע"א

הגמרא (מגילה לב ע"א) מביאה ברייתא בה נחלקו התנאים איך ינהג האדם שעולה לתורה, האם יסגור את הספר לפני הברכה או לא. ונפסק בגמרא שהלכה כר' יהודה שאין צריך לסגור את הספר בשעת הברכה.

תוספות (ד"ה גוללו) כותבים שלכתחילה יש לסגור את הספר בשעת הברכה "כדי שלא יאמרו ההמון שהברכות כתובות בו" אבל בדיעבד זה בסדר כי "לא שכיחי עמי הארץ כל כך עתה". המהרש"א מתקשה בדברי התוס' שהרי ההלכה נפסקה שאין צריך לסגור את הספר בזמן הברכה, ואם כן מדוע כתבו שלכתחילה צריך? הט"ז (קלט, ד) מבאר שגם לדעת ר' יהודה שמותר לברך כשהספר פתוח, זה היה רק בזמנו שהיו תלמידי חכמים, אבל אם יש חשש שיטעו שהברכות כתובות בספר אז גם לדעתו צריך לסגור את הספר, ולכן הבין התוספות שבזמננו יכולים לטעות, ולכן לכתחילה יש לברך כשהספר סגור.

ה'כלבו' (סימן כ) מביא שיש אומרים שצריך לסובב את פניו לצד אחר, מחשש שיאמרו שהברכות כתובות בספר תורה. וכן פסק רמ"א (אורח חיים קלט סעיף ד). ונראה שהבינו שגם לדעת ר' יהודה יש חשש שאנשים יחשבו שהברכות כתובות בספר התורה, ולכן צריך להזיז את הפנים לצד אחר. הט"ז (סק"ד) מקשה על כלבו ורמ"א שאם הם סוברים שלכתחילה יש לפסוק כר' מאיר, כדברי תוספות, אם כן קשה מדוע לא נתנו את הפתרון של ר' מאיר, לסגור את הספר? ואם הפתרון שלהם נכון, מדוע ר' מאיר לא הציע אותו? לכן הוא אומר שאין לנהוג כן. ויותר מזה אסור לעשות כן כי נראה שהוא מברך על משהו אחר ולא על התורה. הב"ח כתב (ג) שאולי הם הסתפקו אם הלכה כר' יהודה או כר' מאיר, והציע זאת כהצעת פשרה, שמצד אחד הספר יהיה פתוח, ומצד שני לא יסתכל בו. ומכל מקום אומר שאין צורך לסובב פניו וכפסק הט"ז. אמנם ערוך השולחן (סעיף יג) כותב שאין זו קושיה כי יתכן שאין זה היכר מספיק לדעת ר' מאיר, ואילו לר' יהודה צריך היכר קטן שהברכות לא כתובות בתורה, אמנם מספיק כל היכר, ולאו דווקא לסובב את פניו.

אמנם הגר"א מבאר (ד"ה ובשעה) שר' יהודה גם הוא חושש שיאמרו שהברכות כתובות בתורה, אלא שהוא לא מצריך לסגור את הספר משום טירחא דציבורא. ולכן כשהוא מסובב את פניו, פתרנו את שתי הבעיות, כי אין טירחא דציבורא, ומצד שני אין חשש שיאמרו שהוא קורא מהתורה.

ערוך השולחן (קלט, יב) לעומת זאת כותב שיתכן שר' יהודה חולק חזיתית על ר' מאיר, וסובר שאין לסגור את ספר התורה בשעת הברכה, כי כיון שצריך לקרוא בו אין זה מתאים שהוא יהיה סגור באותו זמן.

סיכום:
הגמרא פוסקת הלכה כר' יהודה שהעולה לתורה משאיר את הספר פתוח בזמן הברכה. למרות זאת יש הפוסקים שאין להסתכל על הספר בזמן הברכה, או כי לכתחילה יש לנהוג כשיטת ר' מאיר, או כי גם לר' יהודה צריך להביט למקום אחר בזמן הברכה. ויש מהפוסקים שכתבו שצריך להשאיר את הספר פתוח ואף לא להסתכל למקום אחר.