סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 889
"אלו כותבים במועד קדושי נשים וגיטין...ופרוזבולין ואגרות שום וכו'"
מועד קטן יח ע"ב
באחת האסיפות של גדולי הדור שבה השתתף החזו"א, נסובה השיחה בענין שמיטת כספים. נענה אחד מגדולי הדור שהתברר לו חדוש גדול, כיון שהשביעית משמטת את ההלואה התקין הלל פרוזבול בשטר שבו מוסר המלוה את חובו לידי בית-דין וע"י כתיבת הפרוזבול שוב אין השביעית משמטת ובידו של המלוה לגבות את החוב אפ' אם עברה על החוב השנה השביעית. רצה אותו גדול לחדש כיון שהשביעית אינה משמטת אלא בסופה, בכל השנה השביעית עדיין החוב לא נשמט יכול המלוה לגבות מן הלווה את חובו אם זמן הפרעון הגיע קודם סוף שנת השמיטה, שאין השביעית משמטת אלא בסופה, אם כך גם הפרוזבול לא ניתן להכתב אלא רק כאשר החוב אמור להשמט, שאם לא כן יחשב הפרוזבול כשטר מוקדם הפסול לגביה. גדולי הדור המסובים לאותו שולחן פלפלו בחדושו של אותו גאון. אחד המסובים שם לב שהגאון החזו"א בשקט ובצניעות אופיינית מציין לדברי משנה במס' מוע"ק, כאשר צבור הנוכחים עיינו באותה משנה התברר שדברי אותו גדול נפרכים מעיקרם. מתבאר במשנתנו שמדין חוה"מ אין איסור לכתוב פרוזבול, חוה"מ כידוע אינו חל אלא או בסוכות או בפסח, שניהם אינם בסוף שנת השמיטה, אילו היה דין שאין תוקפו של הפרוזבול, אלא אם הוא נכתב בסוף שנת השמיטה, כיצד יתבארו דבר משנתנו.
נמצא שבקיאותו הרחבה של בעל החזו"א העמידה אותו מיידית על טעותו של אותו גדול וכסברת הגמ' בסוף הוריות שסיני עדיף מעוקר הרים.
(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)
