בנין הגזוזטרא בלילה
סוכה נא ע"ב
"במוצאי יום טוב [הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול]. מאי תיקון גדול? - אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו, חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא...
היכי עביד הכי? והכתיב (דברי הימים א' כח, יט) הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה' עָלַי הִשְׂכִּיל [כֹּל מַלְאֲכוֹת הַתַּבְנִית]! - אמר רב: קרא אשכחו ודרוש...".
הגמרא לא תירצה שאותה גזוזטרא של עראי אינה נחשבת לחלק מבניין המקדש הנצרך לנבואה. ברור היה לגמרא שאותה גזוזטרא נחשבת לחלק מבניין המקדש.
לפיכך קשה הכיצד נבנתה בלילה? הרי אמר אביי במסכת שבועות דף טו ע"ב: "מנין שאין בנין בית המקדש בלילה? שנאמר: (במדבר ט, טו) וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן - ביום מקימו, בלילה אין מקימו"!
ויש לתרץ כשם שתירצו את דברי אביי עצמו שהצריך דוקא יום, במסכת יומא דף עה ע"ב: "והאמר אביי: האי מאן דאית ליה סעודתא - לא לאכליה אלא ביממא! - כעין יממא קא אמרינן", ופירש רש"י: "כעין יממא - באור האבוקה". אף כאן – אין בנין בית המקדש בלילה אלא ביום, כלומר כעין יממא, וסגי באור האבוקות שהיו שם כמוזכר לעיל בתחילת העמוד.
דומה לזה כתב הסמ"ע (ספר מאירת עינים!) חו"מ סימן ה ס"ק ז: "דכשמדליק נרות בלילה ויכול לראות ולהכיר בני אדם, מותר לדון אפילו בתחילת דין בלילה. ודומה לזה מצאתי בקובץ ישן נושן דאין קונין בקנין סודר בלילה אלא לאור הנר או לאור הלבנה [כדי] שיכירו העדים היטב מי הוא הקונה והמקנה, וגם אמרו [יומא ע"ד ע"ב] מאן דאית ליה סעודתא [לא] ליכליה [אלא] ביממא, [הטעם הוא] משום דאמרו סומא אינו שבע. ואי מדליק נרות בלילה לית לן בה".
גם אפשר שאף שלבנין גמור בעינן יום גמור ולא די באבוקות, לבנין עראי די באור עראי ובאבוקות.
