סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  


טאבי תלא לפאפי אכינרא וזבין – שיזף מצוי

 

"טאבי תלא לפאפי אכינרא וזבין. חתם רבה בר בר חנה אמודעא ואאשקלתא" (בבא בתרא מ"ח ע"ב).


שם עברי: שיזף מצוי   שם באנגלית: Christ's Thorn Jujube   שם מדעי: Ziziphus spina-christi

שמות נרדפים במקורות: צאלים, רימין, כינרי, (זרד?)   שמות בערבית: נבק, דום, סידריה


נושא מרכזי לעיון: מהו הכינרא? מדוע פאפי נתלה עליו?

                    

סוגייתנו העוסקת בדין "תליוהו וזבין" כלומר בשאלה מה הדין במוכר שנאלץ למכור מכר כלשהו כתוצאה מעינויים? מסופר על טאבי שתלה את פאפי על כינרא, וכתוצאה מכך נאלץ האחרון למכור בעל כורחו. הרשב"ם מפרש בשני אופנים: "תלי לפאפי - באילן ששמו כינרא למכור לו שדהו ל"א תלה אותו בשביל הכינרא שימכרנו לו". לפי שני הפירושים הכינרא הוא עץ אלא שלפירוש הראשון התלייה הייתה עליו ואילו לפירוש השני עץ זה היה נשוא ה"עסקה".

לפני שנפנה לדון בכינרא נקדים פולמוס לגבי זיהוי השם "צאלים" המוזכר בפסוק "תחת צאלים ישכב, בסתר קנה ובצה. יסכהו צאלים צללו, יסבוהו ערבי נחל. כי יגיח ירדן אל פיהו" (איוב מ' כ"א-כ"ג). רבי סעדיה גאון ורבי יונה אבן-ג'אנח זיהו את הצאלים עם הצמח שיזף השיח הנקרא בערבית צ'אל (תמונות 1-2). גם החוקר עמנואל לעף תומך בזיהוי זה. פליקס מערער על פירוש זה משום שלדעתו לא ייתכן וצמח שהוא שיח נמוך יחסית וסבוך ישמש כמסתור לבהמות (היפופוטם) ולכן מציע שהכוונה לשיזף המצוי שהוא עץ גבוה בהרבה (תמונות 3-6). נלך בדרכו של פליקס ונשתמש בתפקיד שממלא העץ בסוגייתנו לנסות ולהגדיר אותו. כוונתי לכך שהכינרא שימש לתלייתו של פאפי ולכן צריך להניח שהכוונה לעץ גבוה ולא לשיח נמוך וסבוך. כמובן שהסבר זה מותנה בכך שהמינוח "תלה" מתפרש כפשוטו.

הכינרא הוא כנראה שם נרדף לצאל – השיזף. בסורית נקראים פירות השיזף "כנארי" ובספרות חז"ל "כינרי". במדור ה"לשון" בתלמוד המבואר של הרב שטיינזלץ מובא מקור השם כינרא. בפרסית בינונית המילים Kanar או Kunnar מתפרשות כשיזף (zizyphus). אם עץ זה שימש לתלייתו של פאפי הרי שמדובר בשיזף המצוי ולא שיזף השיח. לחילופין ניתן להסביר שהתלייה איננה במשמעות הקיצונית שלה הנראית מוגזמת ביחסי מסחר. אם טאבי היה מסוגל לתלות את פאפי מדוע היה זקוק להסכמתו של זה על מנת לבצע את המכר? נראה אולי שהכוונה לקשירה אל שיזף השיח הקוצני והסבוך. כאן אכן לא מדובר בסכנת מוות אלא ביצירת מצב מציק מאד של הסתבכות בתוך שיח קוצני שבעקבותיו נאלץ פאפי להסכים למכירה.

נקודה נוספת שניתן להעיר היא על פי הלשון השניה ברש"י. לפי לשון זה הכינרא היה עץ שטאבי היה להוט לרכשו. הן שיזף השיח והן השיזף המצוי הם עצי בר בעלי ערך כלכלי נמוך וקשה להניח שבגינם פרץ הוויכוח המתואר בסוגייה. עץ זה אף נחשב כעץ שפירותיו בדרך כלל הפקר ("הקלין שבדמאי"). לפי לשון זו סביר יותר שהכנרתא היה מין שיזף תרבותי (Zizyphus jujuba) הנקרא במקורות "שיזפין" בעל פרי דמוי שזיף קטן שניתן למוצאו בהיקף מצומצם בכפרים ערביים. עץ זה, הנקרא היום בעיקר תמר סיני, גדל באזורים יבשים באסיה. בסין הוא מקובל כצמח תרבות כ – 4,000 שנים. הפירות דומים לתמרים ומכילים עד 20% סוכר ומייחסים להם תכונות בעלות ערך רפואי רב.

 

       
 תמונה 1. עצי שיזף השיח - בקדמת התמונה    תמונה 2. שיזף השיח - פירות

  

     

תמונה 3. שיזף מצוי בשפלת יהודה

צילם: אורי אורבך

 

 תמונה 4 - שיזף מצוי – עיר אובות ליד חצבה  

גיל העץ מוערך בכ- 800 שנה.

  

          
 תמונה 5. שיזף מצוי - פירות         צילם: אורי אורבך    תמונה 6. שיזף מצוי - פירות         צילם: אורי אורבך


 

הרחבה


כאמור, השיזף נקרא בספרות חז"ל כינרי. מובא בגמרא (מגילה ו' ע"א): "כינרת זו גינוסר, ולמה נקרא שמה כינרת? דמתיקי פירא כקלא דכינרי". הערוך גרס "כפרי של כינרא". בסביבות הכנרת גדלים עצי שיזף רבים בעלי פירות מתוקים. בלשון המשנה נקרא השיזף רימין וגם כנרי. במסכת ברכות (מ' ע"ב): "רימין כנדי". יש הגורסים כנרי. פרי השיזף נמנה עם ה"קלין שבדמאי" כלומר פירות בעלי ערך נחות שבדרך כלל הם הפקר ולכן הדמאי שלהם פטור ממעשר. "הקלין שבדמאי, השיתין והרימין וְהָעֻזְרָדִין, וּבְנוֹת שׁוּחַ, וּבְנוֹת שִׁקְמָה, וְנוֹבְלוֹת הַתְּמָרָה, וְהַגֻּפְנִין, וְהַנִּצְפָּה וכו'" (דמאי, א' א'). יש גרסאות שבהן נכתב "דימין" במקום "רימין" שם שהתפתח מהשם הערבי והסורי "דום". המשנה (כלאים פ"א מ"ד) מתארת זוגות של עצים הדומים זה לזה אך אסורים משום כלאים. "וּבָאִילָן ... הַתַּפּוּחַ וְהַחַזְרָד, הַפַּרְסְקִים וְהַשְּׁקֵדִין, וְהַשִּׁיזָפִין וְהָרִימִין, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה". השיזפין הם השיזף התרבותי והרימין הוא השיזף המצוי ושני מינים אלו אסורים בהכלאה למרות הדמיון ביניהם.
 

ביולוגיה

השיזף המצוי בעל תפוצה סודנית החודרת גם לאזורים שכנים. הוא עץ של סוואנות במזרח אפריקה. בארץ הוא גדל בבקע ים המלח מאילת ועד מטולה, וכן לכל אורך מישור החוף, בנגב הצפוני ובכל השפלות והעמקים החוצים את במת ההר. ככלל ניתן למצאו באיזורי הארץ החמים יחסית. במישור החוף ובמורדות הגולן הוא סובל לעיתים מקור הגורם לשלכת בעלת אופי סביבתי ולא גנטי. אחד מעצי השיזף המפורסמים בישראל הוא השיזף הענק הנמצא בעיר אובות ליד חצבה שגילו מוערך בכ – 800 שנה. הערכת הגיל התבצעה בעזרת ספירת טבעות גידול על גליל שהוצא מהגזע.

השיזף המצוי הוא מין בסוג שיזף השייך למשפחת האשחריים. הסוג מונה כ- 100 מינים, הגדלים באזורים טרופיים וסוב-טרופיים של שני חצאי כדור הארץ. בארץ נפוץ בנוסף לשיזף המצוי גם שיזף השיח (Ziziphus lotus) שהוא בעל מבנה שיחני צפוף. כאמור ניתן למצוא בכפרים ערבים מין שלישי – שיזף תרבותי או תמר סיני.

השיזף ירוק עד ברוב איזורי הארץ. הענפים החדשים מתחילים להתפתח באביב. ענפיו זיגזגיים ובכל מפרק יש עלה אליפטי משונן בעל 3 עורקים מקבילים ברורים. בנוסף לעלה יש בכל מפרק זוג עלי לוואי ההופך לקוצים. קוץ אחד ישר והשני כפוף כלפי פנים. החל מהקיץ ועד סוף האביב מתפתחים פרחים בחיק מרבית העלים. הפרחים יושבים בקבוצות: לכל פרח עוקץ קצר. אורכם: 5-3 מ"מ, קוטרם 6-4 מ"מ וצבעם ירקרק צהוב. בכל פרח 5 אבקנים. ניתן להבחין בשני טיפוסי פרחים מבחינת מהלך ההבשלה של האיברים הזכריים והנקביים בפרח. בטיפוס אחד נפתחים האבקנים בבוקר והצלקות מבשילות אחר הצהריים. בטיפוס השני האבקנים נפתחים בצהריים והצלקות מבשילות מבשילות בלילה ובבוקר. חלוקה זו של עיתוי הפריחה מבטיחה האבקה הדדית(1) בין הפרחים משני הטיפוסים. המאביקים העיקרים של השיזף הן דבורי הדבש המגיעות אל הצוף הרב המופרש על ידי הפרחים. קיימים שני גלי פריחה עיקריים ובעקבותיהם שני גלי הבשלת פרי. פירות המבשילים בתחילת הקיץ ופירות המבשילים בסתיו. הפרי הוא בית גלעין(2) כדורי בקוטר 2 ס"מ. צבע הפרי הבשל צהוב- כתום. הפרי אכיל אך לא משובח.

השיזף מתגונן מפני קור או יובש ממושכים בעזרת השרת העלים ובנוסף מותאם העץ לגדילה בסואנות גם בכך שהוא עמיד בפני אש. לאחר שהעלים והענפים התחתונים נחרכים, מוסיפים העלים והענפים העליונים לצמוח כרגיל. אם נשרף הגזע, צומחים מצוואר השורש ענפים וגזעים חדשים.

פרי השיזף נחשב כמזון עניים ומעצתו בונים כלים גסים. קיים תאור של מתכון שהכיל את פרי השיזף ושימש כמזון לעבדים. שמו הלטיני של העץ נובע מהאמונה הנוצרית שמענפי העץ נעשה הזר שעיטר את ראשו של משיחם בדרכו לצליבה. 

 


 

(1) היתרון בהאבקה הדדית הוא בהגדלת המגוון הגנטי באוכלוסייה.
(2) בית גלעין הוא פרי עסיסי בעל זרע אחד העטוף בקליפה קשה כמו השקד, האפרסק ועוד.

 

רשימת מקורות:


י. פליקס, עצי פרי למיניהם – צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 181-184).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 10 (עמ' 219-220).

 

לעיון נוסף:

 
באתר "צמח השדה": "שיזף מצוי".

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.



 

כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
 



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר