הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"אמר לי רב..."; רבי יצחק בר אבדימי

חגיגה יא ע"ב

לבתו מאנוסתו דלא כתיבא.
דאמר רבא אמר לי רבי יצחק בר אבדימי: אתיא הנה הנה, אתיא זימה זימה

1.
משמע מכאן שרבא היה תלמידו של רבי יצחק בן אבדימי.

2.
תוספות מסכת חגיגה דף יא עמוד ב:

דאמר רבא אמר לי רב יצחק בר אבדימי - תרי הוו פי' בפ"ק דיבמות (דף ג. ושם) ובפרק כל הבשר (חולין דף קי. ושם).

הוא אומר שהיו שני חכמים בשם זה.

3.
ראה מה שכתבנו על כך במסכת חולין דף קי:

בגמרא:

כי סליק רבי אלעזר אשכחיה לזעירי, אמר ליה: איכא תנא דאתנייה לרב כחל? אחוייה לרב יצחק בר אבודימי, אמר ליה: אני לא שניתי לו כחל כל עיקר, ורב - בקעה מצא וגדר בה גדר; דרב איקלע לטטלפוש, שמעה לההיא איתתא דקאמרה

מגמרא זו משמע: רבי אלעזר ירד לבבל מארץ ישראל. "זעירי" היה כנראה חברו של "רב". ו"רב יצחק בר אבודימי" היה רבו של רב, זאת אומרת שחי בזמן רבי יהודה הנשיא.

4.
אומר תוס' שהיו שני חכמים בשם "רב יצחק בר אבודימי". אחד – בסוגייתנו – שחי בימי רבי יהודה הנשיא, ואחד – שהיה רבו של רבא.

5.
ב"מנחת יהודה" מסביר את כל הקשיים שמעלה תוס' ואומר, שהיה רב יצחק בר אבודימי אחד ולא שנים.
הוא היה תלמיד של רב ולא רבו של רב.
הוא היה ה"תנא" של רב, דהיינו היה מוסר ומשמיע את דברי רב – רבו - בפי הרבים.

6.
והגמרא שאומרת שהכיר את "רבי" [שבת דף מ עמוד ב] הכוונה - לא לרבי יהודה הנשיא – אלא ל"רב",

7.
והגמרא שמזכירה את "רבא" שהכיר את רב יצחק בר אבודימי [סנהדרין דף עו עמוד א] – מדובר ברבא בר נתן שהיה תלמידו של רב נחמן ושל רב יהודה, וממילא שמע גם מרב יצחק בר אבודימי.

8.
ונראה אולי לומר דבר חדש לפי סוגייתנו מסכת חגיגה דף יא:

דאמר רבא אמר לי רבי יצחק בר אבדימי

אם רבא היה תלמידו מדוע לא נאמר "אמר רבא אמר רבי יצחק בר אבדימי", אלא יש לומר שרבא לא היה ממש תלמידו של רבי יצחק בר אבדימי שחי בזמן "רב", והביטוי "אמר לי" משמעו שרבא קיבל עניין זה במסורת "עתיקה" בשם רבי יצחק בר אבדימי. ומתאים מאד לומר על דין מיוחד של עריות - שנלמד בגזירה שוה - שנמסר במסורת.

9.
וגם אולי יש להבדיל בין "רב יצחק" ל"רבי יצחק" וגם בין "אבדימי" ל"אבדומי"