סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 895
 

"יבמה יבוא עליה" – (פרט לשאר העריות)

יבמות ג ע"ב

רבי מאיר שמחה מדווינסק ב"משך חכמה" בפר' כי תצא על הפסוק: "יבמה יבוא עליה... ויבמה" רואה את דינה של המש' מרומז בלשון הכתוב: נא' "כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבוא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה". שואל הגאון רבי מאיר שמחה על תיבת ויבמה האחרונה בפסוק. "הוא לכאורה מיותר שכבר ביאר הביאה והלקיחה" הרי כבר נא' בתחילת הפסוק יבמה יבוא עליה ולקחה לו לאשה, מה פשר התיבה הנוספת ויבמה, כלום יש פעולה נוספת לפעולה של יבמה יבוא עליה, ועוד שהוא סותר מה שאמר קודם "ולקחה לו לאשה" "כי יבמה בכל התורה היא אשת אחי הבעל ועד שחולצת נקראת יבמה דכתיב "שובי אל יבמתך" אבל משנשא אותה שוב אינה יבמה אליו ורק אשה, ואיך אחרי שאמר ולקחה לו לאשה אמר ויבמה, וגם תיבת "לו" מיותר, והוי לו לומר ולקחה לאשה. על כן דרשו שמורה כפי שידוע שבחיובי כרת אין קדושין תופסים ואין קנין אישות בהם רק ביבום, הו"א כמו שהותרה אשת אחיו כן הותרו עריות אחרות ביבום כגון אחות אשתו, לכן אמר ולקחה לו לאשה שאנו מביטים אם מצד עצמו יש לו בה לקוחים וראויה להיות לו לאשה בלי הבטה אל האח, בזה יתואר לנו הגדר האמיתי של יבום, כי אשת אח שלא מצד אחיו הלא היתה ראויה אל היבם, רק שאחיו אסרה לכן הותר ליבמה, אבל שאר חייבי כרת שגם בלי המת היו אסורות עליו בקנין אישות לא הותרו ע"י מיתת האח".

ז"א שמה שנא' בפסוק ולקחה לו לאשה הרי זה לסימן, את מי יש ליבם, אחת כזו שאילולא שהיתה אשת אחיו היתה מותרת לו בקנין אישות, אבל כל העריות האסורות עליו, בהן לא נאמר ויבמה, נמצא שדין המש' מרומז בעצם בפסוק, הפסוק מגדיר מתי יש מצות ויבמה רק כאשר אילולא היא היתה אשת אחיו היה יכול להתקיים בו הפסוק ולקחה לו לאשה, משא"כ כל העריות האסורות עליו גם אילולא היו נשואות לאחיו בזה לא חידשה התורה מצוות יבום.

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)