סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

בעניין חולין שנעשו על טהרת הקדש / חבריא /

חגיגה כ ע"א


אמר רב מרי: שמע מינה, חולין שנעשו על טהרת הקודש כקודש דמו. ממאי - מדלא קתני בהו מעלה. - ודלמא האי דלא קתני בהו מעלה, דאי דמו לתרומה - הא תני תרומה, ואי דמו לחולין - הא תני לחולין, (דתנן) +מסורת הש"ס: [דתניא]+: חולין שנעשו על טהרת הקודש הרי הן כחולין, רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: הרי הן כתרומה? אלא מסיפא: יוסי בן יועזר היה חסיד שבכהונה, והיתה מטפחתו מדרס לקודש. יוחנן בן גודגדא היה אוכל על טהרת הקודש כל ימיו, והיתה מטפחתו מדרס לחטאת, לחטאת - אין, לקודש - לא, אלמא קסבר: חולין שנעשו על טהרת קודש - כקודש דמו.

 

1.
ראה מה שכתבנו על "חולין שנעשו על טהרת הקודש" במסכת חולין דף לד:

2.
הערה: משמע באותה גמרא שרבי יהושע סובר שחולין שנעשו על טהרת הקודש אינם כקודש, ולא כרב מרי בסוגייתנו - מסכת חגיגה דף כ - וכתנא קמא בברייתא [משנה]:

3.
בגמרא:

אמר עולא, חבריא אמרין: בחולין שנעשו על טהרת הקדש ודלא כרבי יהושע, ואנא אמינא: רבי יהושע היא, ולא מיבעיא קאמר, לא מיבעיא חולין שנעשו על טהרת קדש דחמירי דאית בהו שלישי, אלא אפילו חולין שנעשו על טהרת תרומה נמי אית בהו שלישי. מאן חבריא? רבה בר בר חנה היא, דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: מאי אהדרי רבי אליעזר ורבי יהושע להדדי? אמר לו ר"א לרבי יהושע: מצינו אוכל חמור מן האוכל, דאילו נבלת עוף טהור בחוץ לא מטמא, ואילו אוכלה מטמא בגדים אבית הבליעה, ואנו היאך לא נעשה אוכל כמאכל? ורבי יהושע: מנבלת עוף טהור לא גמרינן, דחידוש הוא, אלא מצינו שהמאכל חמור מן האוכל, דאילו מאכל בכביצה, ואוכל עד דאכיל כחצי פרס, ואנו היאך נעשה אוכל כמאכל? ור"א: טומאה משיעורין לא גמרינן; ועוד, לדבריך שאתה אומר על ראשון שני, יפה אתה אומר, שני שני למה? אמר לו: מצינו שהשני עושה שני ע"י משקין, אמר לו: והא משקין נמי תחלה הוו, דתנן: כל הפוסל בתרומה - מטמא משקין להיות תחלה, חוץ מטבול יום; ועוד, שלישי שני למה? אמר לו: אף אני לא אמרתי אלא בתרומה, שטהרתה...

הביטוי "חבריא" - כ 15 מופעים בש"ס. הביטוי "חבריא אמרין" - מופיע יחידאי בש"ס – רק בסוגייתנו. עולא מסביר מה אמרו חבריו ומה הוא טוען בקשר להסבר המשנה האם היא כרבי יהושע. מעניין לשאול מדוע ביטוי זה לא חוזר על עצמו בש"ס, והרי הוא מעיד על שיח יפה של תלמידי חכמים, כאשר חכם אחד מסביר מה אומרים חבריו בניגוד לדעתו.

4.
והגמרא מסבירה בהמשך, שהביטוי "חבריא אמרין" מוסב על רבה בר בר חנה – תלמידו של רבי יוחנן.

5.
תוספות מסכת חולין דף לד עמוד א :

מאן חבריא רבה בר בר חנה - לא ר"ל רבי אלעזר דלעיל דלא הוה קרי ליה חבריא דרבו הוה כדאמר בפ"ק דב"ק דף יא:) וביש נוחלין (ב"ב דף קכח.) דאמר עולא אמר רבי אלעזר הלכה גובין מן העבדים אבל קשיא אמאי לא קאמר עולא רבותי אומרים ונראה דרבי אלעזר לא קאמר לעיל יותר אלא הכא בחולין שנעשו על טהרת קדש עסקינן והש"ס הוא דמסיים ודלא כרבי יהושע.

תוס' מעיר שהגמרא היתה יכולה לומר שמי שחולק על עולא הוא רבי אלעזר שגם הוא סובר שמשנתנו לא כרבי יהושע. והסיבה שהגמרא לא אמרה שמדובר ברבי אלעזר כי לא יתכן שעולא יכנה את רבו – "חבריא" [הוא לא חבר שלו]

5.1
ותוס' ממשיך לשאול: שעולא יאמר "רבותי אומרים..." במקום "חבריא אמרין".

5.2
ונראה, שיש להוסיף ולהקשות "חזק" יותר: כיצד עולא חולק על רבו – רבי אלעזר?

5.3
עונה תוס', שרבי אלעזר לא אמר בפירוש את הביטוי "ודלא כרבי יהושע", אלא הגמרא עצמה ["והש"ס הוא..." = "סתמא דגמרא" = "עורך הגמרא"] היא זו שהוסיפה, לעיל, בדברי רבי אלעזר, את הביטוי "דלא כרבי יהושע".

5.4
ומה לגבי השאלה: כיצד עולא חולק על רבו – רבי אלעזר [אמנם, מצינו שתלמיד חולק על רבו]? הוא כנראה יסביר את רבי אלעזר באופן שונה, שמשנתנו כן מתאימה לדעת רבי יהושע.

5.5
ועוד: גם עולא וגם רבה בר בר חנה אמרו דבריהם בשם רבי יוחנן [ראה "מתיבתא", הערה ג]. הם חלוקים מה אמר רבם – רבי יוחנן, ממילא לא עולא חולק על רבי אלעזר אלא רבי יוחנן חולק על חברו – רבי אלעזר.

6.
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קע, שמוסיף: מהט"ז [יו"ד סימן רמ סק"ג] משמע שאם חכם חולק על אביו ויש חכם אחר שסבור כאביו הרי שיביא את הדעה החולקת בשם החכם האחר ולא בשם אביו [וכנראה הוא הדין לגבי רבו]. משמע מדבריו גם, שניתן לחלוק על אביו וכנראה גם על רבו.

7.
לפי כל הנ"ל ניתן לענות על השאלה מתי אמורא משתמש בביטוי "חבריא" [עם קידומות וסיומות שונים] - כאשר אותו אמורא חולק בדין על אביו או על רבו ודעת אותו חכם שעליו נאמר שהוא "חבריא" היא כדעת אביו או כדעת רבו של החכם שאומר "חבריא". 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר