הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

חגיגה כו ע"א

המשנה (חגיגה ג, ו) קובעת שעם הארץ נאמן ברגל שהפריש תרומות ומעשרות.

בטעם הדבר קובע התלמוד הבבלי (חגיגה כו, א):
"ובשעת הרגל אף על התרומה, מנהני מילי? אמר רבי יהושע בן לוי: דאמר קרא ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים - הכתוב עשאן כולן חברים".
פירושם של דברים הוא שאדם שבדרך כלל לא נאמן על תרומות ומעשרות ברגל הוא נעשה נאמן. והסיבה היא שמציאות בה עם ישראל נאספים ביחד מחזקת את הרצינות ואת הרמה הדתית של כל הפרטים, ואפילו אדם שבדרך כלל מזלזל בפרטי ההלכה הופך למקפיד בזמן הרגל.

בתלמוד הירושלמי (חגיגה ג, ו) ניתן טעם שונה:
"א"ר יהושע בן לוי [תהילים קכב ג] ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים מעתה אפי' בשאר ימות השנה. א"ר זעירה: ובלבד בשעה ששם עלו שבטים".
לדעת התלמוד הירושלמי, נוסף על הצד הציבורי גם לקדושת העיר ישנה השפעה על רמתו הרוחנית של האדם.