הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

מתקיף

יבמות ט ע"א

מתקיף לה רב חלקיה מהגרוניא: טעמא דכתב רחמנא תורה אחת יהיה לכם, הא לאו הכי - ה"א נחלק, מאי לייתו?

 

בסוגיה המקבילה, מסכת הוריות דף ח:

בגמרא:

מתקיף לה רב חלקיה מהגרוניא: טעמא דלא חלק הכתוב, הא חלק הוה אמינא נחלוק, מאי נייתי? נייתי פר, צבור בשאר מצות הוא דמייתו! נייתי פר לעולה ושעיר לחטאת, צבור בעבודת כוכבים הוא דמייתו! נייתי שעיר, נשיא בשאר מצות הוא דמייתי! ...

1.
רב חלקיה מקשה מסברא על הברייתא, והפתיחה היא "מתקיף". בדרך כלל "מתקיף" הוא פתיחה לקושיה על אמורא ולא על תנא. ומדוע בסוגייתנו הגמרא מקשה "מתקיף" על ברייתא.

2.
וכן כתב ב"הליכות עולם", שער שני, פרק ראשון סעיף א, עמוד יז

מובא ב"שיטה מקובצת" שלשון "מתקיף" לפעמים כוונתו שמחפש את הטעם לדין במשנה/ברייתא.:

שיטה מקובצת מסכת בבא קמא דף עד עמוד א:

מתקיף לה רבי זירא אימא וכו'. נראה דאברייתא קא פריך דמחייב דמים במקום שיש שנו ועינו. וקשה קצת דלא שייך אתקפתא אלא אאמורא וכמו שביארתי בהלכות עולם. ושמא האי אתקפתא בכאן לאו דוקא אלא כמתמיה על הדבר כדי להבין טעמו. ודכוותיה אשכחן בפרק המפקיד מתקיף לה רמי בר חמא וכו' ופירש רש"י לשם דאמתניתין קמתמה וכו'. שיטה.

ולא לגמרי ברור מה ההבדל בין "מתקיף" רגיל לבין "מתמיה על הדבר"!

3.
ואולי יש לומר כך בכוונת ה"שיטה מקובצת" [חידוש]: "מתקיף" על אמורא הכוונה היא שזוהי קושיה חזקה מסברא. אם לאמורא לא תהיה תשובה אזי כנראה שדינו יידחה להלכה.
אבל כשאומר "מתקיף" על תנא/משנה/ברייתא הכוונה היא שהדין באותם מקומות מקובל ולא יידחה כתוצאה מה"מתקיף", אלא שהאמורא שאומר ה"מתקיף" מעוניין לדעת את הנימוק הטוב של הדין.

וכך משמע מרבי יוסף קארו ב"כללי הגמרא" על "הליכות עולם" שם. וראה, שם, גם ב"יבין שמועה".

4.
"יד מלאכי", כללי התלמוד כלל תעו: הרחבה לגבי הביטוי "מתקיף"

וכל זה וודאי סותר למאי דכתב איהו גופיה במציעא ובכתובות שהבאתי דלא כסברת הריטב"א וכיון שכן אנחנו לא נדע אהי מינייהו נסמוך,

הוא מציין סתירה בדברי הריטב"א. במקום אחד כתב ש"מתקיף" הוא רק על אמורא, ובמקום אחר בוא כותב שלפעמים מובא גם כלפי משנה/ברייתא.

ולפק"ד מסתברא לי דמ"ש בפ"ק הם דברי עיקר לאסמוכי עליהו טפי דאע"ג דמ"ש במציעא ובכתובות תרתי אינון עכ"ז ממ"ש בקמא שהביאו בהליכות עולם שלו ש"מ דלאקבועי הלכה אתא ואזיל ומודה לדעת הריטב"א דלא שייך אתקפתא אלא אאמורא כן נראה לענ"ד

אבל מה אדבר ומה אצטדק דהא כל הני סוגיי דאייתינא מוכחי הפך זה וכבר חתרתי וצדדתי לכוין דבריהם אל כל אלין שמעתתי ולא יכולתי:

ועוד: הריטב"א במסכת קידושין דף ה עמוד ב מסביר שלפעמים "מתקיף" באמת לא מתאים על דברי תנאים "אלא דלא דק, ודכוותא טובא בתלמודא [=וכמוה יש הרבה בתלמוד]...". 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)