הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"אינה משנה"
יבמות ט ע"א
והא בית שמאי מתירין את הצרות לאחין, ובית הלל אוסרין! בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה.
1.
ראה מה שכתבנו על מסכת חולין דף פב:
בגמרא:
ופרת חטאת שחיטה שאינה ראויה היא? והתניא, רבי שמעון אומר: פרה מטמאה טומאת אוכלין הואיל והיתה לה שעת הכושר,
תלמוד בבלי מסכת חולין דף פב עמוד א
ואמר ר"ש בן לקיש, אומר היה ר"ש: פרה נפדית על גבי מערכתה! אמר רב שמן בר אבא אמר רבי יוחנן: פרת חטאת אינה משנה.
ועגלה ערופה לאו שחיטה ראויה היא? והתנן: נמצא ההורג עד שלא תערף העגלה - תצא ותרעה בעדר! אמר ר"ש בן לקיש משום רבי ינאי: עגלה ערופה אינה משנה.
ומי אמר רבי ינאי הכי? והאמר רבי ינאי: גבול שמעתי בה ושכחתי, ונסבין חבריא לומר ירידתה לנחל איתן אוסרתה, ואם איתא, לישני: כאן - קודם ירידה, כאן - לאחר ירידה!
א"ר פנחס בריה דרב אמי: אנן משמיה דרשב"ל מתנינן לה עגלה ערופה אינה משנה.
א"ר אשי: כי הוינן בי רב פפי קשיא לן: מי אמר רשב"ל הכי? והא איתמר, צפורי מצורע מאימתי נאסרין? רבי יוחנן אמר: משעת שחיטה, ורשב"ל אמר: משעת לקיחה; ואמרינן: מ"ט דרבי שמעון בן לקיש - גמר קיחה קיחה מעגלה ערופה! אלא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: עגלה ערופה אינה משנה.
במשנתנו [בדף עא עמוד ב] מובאים מקרים בהם יש מחלוקת בין חכמים ורבי שמעון. חכמים אומרים שיש איסור "אותו ואת בנו", ורבי שמעון אומר שלא. בין המקרים יש "פרה אדומה" ו"עגלה ערופה". רבי שמעון כעיקרון סובר ש"שחיטה שאינה ראויה – אינה שחיטה" והגמרא מוכיחה שלדעת רבי שמעון גם שחיטת פרה אדומה וגם שחיטת עגלה ערופה נחשבות כ"שחיטה ראויה" והיה צריך שיחול בהם איסור "אותו ואת בנו".
2.
לכן עונה הגמרא שבאמת "אינה משנה" – כלומר, אין לגרוס במשנה את פרה אדומה ואת עגלה ערופה.
על הביטוי "אינה משנה" אומר רש"י: "לא נשנית במשנתנו".
3.
אמנם לביטוי "אינה משנה" יש גם משמעות ששיטת אותו תנא במשנה אינה להלכה, כמובא במסכת ביצה דף יא עמוד ב: "בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה". ברור שאין הכוונה שלא גורסים את דעת בית שמאי, אלא הכוונה היא שאין הלכה כבית שמאי.
על הסבר המושג בסוגייתנו ראה "בית אהרן", כרך ו, עמוד נה.
4.
וראה בתוס' בסוגייתנו בד"ה: "עגלה ערופה", שמסביר "ויש לומר, דכך בהיתה קבלה בידם" [שעגלה ערופה אינה משנה].
ולכן ברור, שלפי דברי תוס' תרוץ של "...אינה משנה" לא ניתן ליישב כל קושיה ממשנה.
5.
תוספת הערות לכל הנ"ל:
5.1
לפי התוס' לעיל בסעיף 4 במשמעות הביטוי "אינה משנה" אין הכוונה לשינוי גירסא מכח סברא או מכח קושיה [כמו שבאמת מובא פעמים רבות כשהגמרא אומרת "אימא..." וכן בביטויים נוספים], אלא שיש מסורת "עתיקה" שאמנם המקרה שמוזכר באותה משנה לא היה מוזכר במשנה לפי המסורת ה"נכונה".
6.
גם משמע שבנ"ל מדובר דווקא על מקרה/דוגמא שנכתב "בטעות" במשנה [ויש צורך להשמיטו/למחקו] ולא על דעה מסויימת שנכתבה בטעות במשנה!
7.
המשך בסוגייתנו - מסכת יבמות דף ט:
והא בית שמאי מתירין את הצרות לאחין, ובית הלל אוסרין! בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה.
כאן משמע שדעת בית שמאי לא "נחשבת" ואיננה להלכה - כך בדרך כלל. אבל בסוגייתנו הדגש איננו שלהלכה לא פוסקים כבית שמאי, אלא שדעת בית שמאי איננה נחשבת כ"מחלוקת", ולכן נושא שיש בו מחלוקת בין בית שמאי ובית הלל נחשב כאילו מדובר בדעה יחידה - של בית הלל - ללא מחלוקת.
7.1
וכבר הבאנו כמה פעמים שמשנה שיש בה מחלוקת בין בית הלל לבית שמאי נחשבת כ"סתם משנה" - שהיא דעת בית הלל!
ואולי ניתן לומר שלמרות שדעת בית שמאי מובאת במשנה בכל אופן "רבי" לא מחשיבם כלל כחשובים עד כדי כך שאין לומר שדעתם בכלל חולקת על בית הלל!
8.
הביטוי "אינה משנה" - 19 מופעים בש"ס. מתוכם יש כמה "כפולות" וגם 3 פעמים - כבסוגייתנו - "בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה".
9.
וראה גם מה שכתבנו על מסכת בכורות דף נו:
להלן המשך מיספור לפי סוגייתנו במסכת יבמות דף ט:
10.
בגמרא:
איתיביה ר' שמעון בן אליקים לר' אלעזר: הלקוח חל על מחוסר זמן! אמר ליה: זו אינה משנה, ואם תמצא לומר משנה - ר"ש בן יהודה היא משום ר"ש, דאמר: מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר, והרי הוא כבכור, מה בכור - קדוש לפני זמנו וקרב לאחר זמנו, אף מחוסר זמן - קדוש לפני זמנו וקרב לאחר זמנו.
על הביטוי "אינה משנה" מובא ב"מתיבתא", הערה טו שני הסברים: "לא נשנה בבית המדרש" או שברייתא "משובשת" כי רבי יהודה הנשיא לא שנאה במשנתנו.
11.
אמנם לביטוי "אינה משנה" יש גם משמעות שלישית: ששיטת אותו תנא במשנה אינה להלכה, כמובא במסכת ביצה דף יא עמוד ב: "בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה". ברור שאין הכוונה שלא גורסים את דעת בית שמאי או שדעתם משובשת, אלא הכוונה היא שאין הלכה כבית שמאי.
12.
על הסבר המושג בסוגייתנו ראה "בית אהרן", כרך ו, עמוד נה. ושם בעמוד נה מעיר שרש"י בסוגייתנו לא מעיר כלום על ביטוי זה.
13.
בסוגייתנו לא נראה כפרוש השלישי, שהרי אם נאמר שהמשמעות היא ש"אינה להלכה" מה המשמעות של ההמשך: "אם תמצא לומר משנה – רבי שמעון.... היא". אבל שני ההסברים הראשונים אפשריים גם בסוגייתנו.
14.
הביטוי "ואם תמצא לומר – משנה" - 3 מופעים בש"ס, ובאחת מהן בדומה לסוגייתנו "ואם תמצא לומר משנה – בית שמאי היא" ושם רש"י מסביר לפי ההסבר הראשון לעיל.
15.
וכדאי להעיר שבמחלוקת הפוסקים גם אם דעה מסויימת "אינה משנה", דהיינו שאין הלכה כמותה הרי שאין דעה זו מבוטלת לחלוטין, אלא היא מצטרפת ליצור ספק ספיקא כנגד השיטה שנפסקה להלכה ["עין יצחק", כללי קבלת הוראות השולחן ערוך, עמוד 34].
