הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

רבי "המציא" את המשניות?

יבמות ט ע"א

א"ל לוי לרבי, מאי איריא דתני: ט"ו? ליתני: ט"ז! א"ל: כמדומה לי שאין לו מוח בקדקדו! מא דעתך? אמו אנוסת אביו, אמו אנוסת אביו פלוגתא דרבי יהודה ורבנן היא, ובפלוגתא לא קא מיירי. ולא? 

1.
"לוי" מקשה ל"רבי" [דו-שיח] מדוע "רבי" לא הוסיף עוד עריות במשנה!

2.
ספר הכריתות לשון למודים שער ב:

נח. מצינו בלשון משנה על רבי הא דידיה הא דרביה פ' המניח גבי בור ברשות הרבים.

נראה אף על פי שרבי סדר המשניות היו סדורות קודם לכן אלא שסתם הילכתא וגם על פי עשרים בני תלמידי חכמים זה היה אומר בכה וזה היה אומר בכה והוא בחר את אשר ישר בעיניו

אבל המשנה והמסכתא לא זזה ממקומה וסדרה הוא כבראשונה,

"רבי" [="רבי יהודה הנשיא"] אמנם הכריע את ההלכה בדברי המשנה [הוא לא מסביר כיצד, כנראה על ידי "סתם משנה" ועוד], אבל יש במשנה [גם אם לא כולה] קטעים שהם היו קדומים ל"רבי" עצמו [כנראה שלעיתים זוהי המשמעות של "משנה ראשונה"].

2.1
הוא מביא ראיה ראשונה:

וראיה מהא דסוף כלים (דף מ"ד) דתנן אמר רבי יוסי אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה שמתחלת אבות הטומאות ומסיימת אפרכסת זכוכית טהורה, ואם רבי סדר המשנה ושינה סדר הקדמונים היאך אמר ר' יוסי הכי והלא היה קודם שסדר רבי המשנה ומאין היה לו לדעת איך יתחיל ואיך יסיים, ושמא כוונת הראשונים היה להתחיל בטומאה כי כל הסדר מדבר לענין טומאה ולסיים בטהרה וזה היה דרך הקודמים לרבי ואח"כ הלך רבי בדרכם,

וראיה לזה כי גם התוספתא מתחלת גם כן בטומאה חומר בשכבת זרע מבשרץ ומסיימת בטהרה והקולמוס והמשקולת והעוברות והכן והכנה של זכוכית טהורין,

2.2
והוא מוכיח כך גם מסוגייתנו:

מכאן היה נראה שגם בעלי התוספתא לכך נתכוונו כרבי דרבי אף על פי שסדר המשנה לא הוסיף ולא גרע מלשון המקובל לו, מהא דפירקא קמא דיבמות דף ט') דקאמר אמר ליה לוי לרבי מאי איריא דתני ט"ו לתני י"ו
ולא קאמר מאי איריא דתניתא ט"ו תיתני י"ו משמע דמקשה למשנה ולא לרבי,
ועוד מדקאמר ובפלוגתא לא קמיירי ולא קאמר ובפלוגתא לא איירינן
שמע מינה כדמפרשינן שרבי תנא סדר שקיבל אלא תיקן הלכה ע"פ ההסכמה וכו'.

כלומר, מלשונו של "לוי" משמע שהוא מדבר על המשנה שהיתה מנוסחת כבר לפני דורו של "רבי", והוא לא פונה אל "רבי" באופן אישי מדוע הוא ניסח כך את המשנה ולא הוסיף עריות נוספות לרשימת ה"חמש עשרה צרות".

2.3
אגב, אולי כל הנ"ל הוא גם הסיבה לפתיחת מסכת יבמות [וסדר נשים בכלל] במשנה זו דווקא.

3.
המהר"ץ חיות לא מקבל את ההכרח שבדברי ספר הכריתות - לעיל [מובא ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד עב-עג]. הוא טוען שהמשניות שנפתחות במספרים נקבעו על יד אנשי הכנסת הגדולה "שעשו את התורה ספורות ספורות", וקושיית לוי היא עליהם ולא על "רבי".

ראה גם מה שכתבנו על מסכת שקלים דף יג.

3.1
ולענ"ד עדיין דברי ה"כריתות" תקפים, שהרי גם אם עיקר תוכן המשנה הם מדברי אנשי הכנסת הגדולה, כנראה שכוונת ספר הכריתות היא לכך, שמשנה זו אמנם היא מדברי אנשי הכנסת הגדולה אבל לא שהם ערכו את המשנה או שהם ערכו פרקי משנה ובוודאי שלא מדובר שהם ערכו "סדרי משנה".