בעושה תשובה
יבמות כב ע"ב
"וחייב על מכתו. אמאי? קרי כאן: (שמות כב, כז) וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר - בעושה מעשה עמך! כדאמר רב פנחס משמיה דרב פפא: בעושה תשובה, הכא נמי כשעשה תשובה".
מניין כלל לגמרא שמדובר ברשע? והלא ניתן להעמיד שחייב על מכתו כגון שהיה אביו שוגג, וכגון המתואר במסכת כריתות ד משנה א: "אשתו ואחותו עמו בבית, שגג באחת מהן"!
אלא שאמנם יכלה הגמרא להעמיד גם באנוס או בשוגג, ורק רצתה לרבות שניתן להעמיד אפילו במזיד, כי גם כאן נכונים דברי רב פנחס משמיה דרב פפא: "בעושה תשובה".
