הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"משנה לא זזה ממקומה" - עריכת המשנה
יבמות לב ע"א
מתני'. שני אחין נשואין שתי אחיות, ומת אחד מהן ואחר כך מתה אשתו של שני - הרי זו אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת.
גמ'. פשיטא, השתא ומה התם דלא מידחיא מהאי ביתא לגמרי - אמרת לא,
הכא דקא מידחיא מהאי ביתא לגמרי - לא כ"ש [=כל שכן"]!
תנא הא תנא ברישא,
והך חזיא להיתירא ושריא,
והדר חזיא לאיסורא,
ואיידי דחביבה ליה אקדמה,
ומשנה לא זזה ממקומה.
הסבר:
1.
המשנה הראשונה במסכת מלמדתנו שאם היבמה שנופלת ליבום היא אחות אשתו של היבם [שתי האחיות קיימות וחיות] הרי שהיא פטורה/אסורה ביבום וכן צרתה.
2.
מתני'. שני אחין נשואין שתי אחיות, ומת אחד מהן ואחר כך מתה אשתו של שני - הרי זו אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת.
משנתנו מלמדת שאם היבמה [אשת האח הראשון שנפטר] היתה אחות אשתו של האח השני, אזי היא אסורה בייבום גם אם אחר כך אשתו של היבם מתה והיבמה כבר לא מוגדרת "אחות אשה" מפני שכערוה על האח השני לא פקע ממנה איסור אשת אח.
אחים
ראובן [ראשון] --------- שמעון [שני] לוי [שלישי]
^ ^
שרה ------------------ רבקה
אחיות
2.1
אמנם ללא דין יבום רשאי אדם לשאת את אחות אשתו אחרי שאשתו מתה [אבל לא אם "רק" התגרשה].
3.
הגמרא מתייחסת למשנה בדף ל:
מתני'. שלשה אחין,
שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית, מת אחד מבעלי אחיות,
וכנס נשוי נכרית את אשתו
האח השני לא יכול ליבם כי היבמה היא אחות אשתו. ועל כן האח השלישי ייבמה.
ומתה גם אשתו של האח השני [בין אם לפני שהשלישי יבמה ובין אם אחרי שיבמה] - כך שהיבמה שנישאה לאח השלישי כבר איננה "אחות אשה" שך האח השני.
4.
ומת -
עכשיו כשמת האח השלישי, אשתו [שהיא היבמה הקודמת מהאח הראשון] כבר איננה ערוה על האח שני. והיא נופלת בשנית ליבום רק לפני האח השני [שנשאר חי]
5.
הראשונה יוצאה משום אחות אשה, ...
בכל זאת, כיוון שהיתה אסורה שעה אחת כ"אחות אשה" בחייה על האח השני [כשנפלה לייבום לאח השלישי] הרי שאיסור זה נשאר עליה!
במשנה זו אחות אשתו של האח השני התייבמה לאח הפנוי [השלישי] ולא נדחתה לגמרי מייבום ממשפחה זו, ובכל זאת פטורה מיבום [וגם אסורה ביבום] כשנפלה ליבום לאח השני [אחרי שמת האח השלישי]
6.
המשך לשון סוגייתנו:
גמ'. פשיטא, השתא ומה התם דלא מידחיא מהאי ביתא לגמרי - אמרת לא,
הכא דקא מידחיא מהאי ביתא לגמרי - לא כ"ש [=כל שכן"]!
אזי קל וחומר שבמשנתנו - בדף לב - היבמה פטורה מיבום [ואסורה ביבום] כי ברגע שאשת הראשון נפלה ליבום והיתה באיסור "אחות אשה" על היבם, הרי שהיא נדחתה לגמרי ממשפחה זו, ואין לה היתר!
6.1
במילים אחרות: שואלת הגמרא שמשנתנו מיותרת והיא ניתנת להילמד בקל וחומר מהמשנה שלפניה - בדף ל!
7.
והגמרא "מספרת" על "עריכת המשנה":
תנא הא תנא ברישא,
התנא שנה בתחילה [מבחינה היסטורית] את משנתנו שיש בה חידוש "קטן", שאם היבמה נופלת ליבום רק לאח אחד אזי האיסור של אחות אשה פוטר אותה מייבום לעולם. ודינה כאשת אח שיש לו בנים שלא תותר ליבום לאח הנותר.
8.
והך חזיא להיתירא ושריא,
ובמקרה של המשנה הקודמת בדף ל התנא של משנתנו חושב שמכיוון שאשת הראשון התייבמה לשלישי [כי היתה אסורה על השני בגלל שהיתה אחות אשתו] אזי לא נדחתה מהמשפחה, ולכן, עכשיו לאחר שמתה אשת השני וגם מת האח השלישי הרי שאשתו של השלישי [שהיתה אשתו של הראשון והיתה גם אחות אשתו של השני] יכולה להתייבם. [כלומר, אשת הראשון היתה גם לאשת השלישי, ובזמן זה היא כבר לא היתה אחות אשתו של השני שמתה].
9.
והדר חזיא לאיסורא,
ולאחר זמן התנא חזר בו והחליט שגם במקרה של דף ל - המשנה הראשונה היא תהיה פטורה/אסורה מייבום, כי היה זמן שהיתה אסורה עליו כ"אחות אשה".
9.1
במילים אחרות, החידוש שבמשנה הראשונה "נולד" אחרי שכבר הייתה ידועה המשנה השניה - סוגייתנו בדף לב
10.
ואיידי דחביבה ליה אקדמה,
ובגלל שהחידוש "חביב" על התנא, לכן הקדימה ושנאה לפני משנתנו!
11.
וחוזרת השאלה, מדוע התנא שנה בכלל את משנתנו שהיא כבר מיותרת שהרי היא יכולה להילמד בקל וחומר מהמשנה הראשונה בדף ל.
עונה הגמרא:
ומשנה לא זזה ממקומה.
כיוון שכבר נשנתה לא ביטלוה. יש שמסבירים שהכוונה היא, שהתלמידים כבר למדוה!
12.
ראה לעיל בדף ל - סוגיה דומה מאד עם עקרונות זהים - מה שהסברנו ובתוס' שם.
