טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

ומייתינן שומשנא גמלא ומנכתינן ליה – קמפונית

"שלח ליה רב אידי בר אבין לאביי: היכי עבדינן? מייתינן שערתא ומסרטינן ליה, ומייתינן תרבא ושייפינן, ומייתינן שומשנא גמלא ומנכתינן ליה, ופסקינן ליה לרישיה. ודוקא שערתא, אבל פרזלא מזרף זריף. והני מילי קטן, אבל גדול מיקפולי מיקפל" (יבמות, עו ע"א).

פירוש: שָׁלַח לֵיהּ [לו] רַב אִידִי בַּר אָבִין לְאַבַּיֵי: הֵיכִי עָבְדִינַן [כיצד אנו עושים] לרפואה, לסתום נקב כזה? אמר לו מַיְיתִינַן שְׂעַרְתָּא [מביאים שעורה] שיש בה צד דק וחד, וּמְסָרְטִינַן לֵיהּ [וסורטים אותו] סביב הנקב, וּמַיְיתִינַן תַּרְבָּא [ומביאים חֵלב], וְשָׁיְיפִינַן [ומורחים] על המקום, וּמַיְיתִינַן שׁוּמְשְׁנָא גַּמְלָא וּמְנַכְתִּינַן לֵיהּ [ומביאים נמלה גדולה וגורמים לה שתנשוך אותו] ועל ידי נשיכתה יוצא דם מהמקום ונוצר גלד שבמשך הזמן מתרפא בשל בשר חדש הגדל במקום, וּפָסְקִינַן לֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ [וחותכים את ראשה] של הנמלה ומשאירים אותו שם כדי שיישאר חיבור זה עד לריפוי המוחלט. ומעירים: וְדַוְקָא על ידי שְׂעַרְתָּא [שעורה] עושים זאת, אֲבָל פַּרְזְלָא מִזְרַף זָרֵיף [ברזל גורם לדלקת], ומעירים: וְהָנֵי מִילֵּי [ודברים אלה] אמורים בְּקָטָן (בנקב קטן), אֲבָל גָּדוֹל מִיקְפּוּלֵי מִיקְפַּל [מתקפל] לבסוף ושוב נפתח (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: קמפונית            שם באנגלית: Carpenter ant           שם מדעי: Camponotus spp.

שם נרדף במקורות: שומשמני


נושא מרכזי: הנמלים כסיכות כירורגיות?

הנמלים מפורסמות בעיקר כגורם מטריד בבתים וכמזיק לשדות ומטעים (ראו במאמר "מה שבכתלין ומה שבחורי נמלים"). מסתבר שתמונה זו איננה מלאה והנמלים עשויות גם להועיל לאדם. הנמלים מבצעות תפקידים אקולוגיים בעלי חשיבות כמו דיכוי מזיקים ותיחוח קרקע. בדרום סין ווייטנאם השתמשו בנמלה האורגת לצורך הדברה ביולוגית במטעי הדרים. טכניקה זו נחשבת לאחת מהשיטות העתיקות ביותר של הדברה ביולוגית שהיו נהוגות במזרח אסיה. הנמלה האורגת ניזונה ממגוון רחב של חרקים הנטפלים לעצי ההדר כמו כנימות מגן, פשפשים, זחלים אוכלי עלים ועוד ובכך מצמצמת את נזקם.

שימוש מפתיע בנמלים, שהיה נהוג בעיקר באפריקה ודרום אמריקה אך גם במקומות אחרים, הוא לצורך תפירה רפואית. נמלים גדולות ובעיקר נמלי הלגיונות שימשו כסיכות כירורגיות לאיחוי חתכים בעור. חלקי העור משני עברי החתך הודקו זה לזה ונמלים הוצמדו לאורכו. הנמלים לפתו באופן אינסטינקטיבי בקצוות העור בעזרת לסתותיהן (mandibules) וכך קבעו אותם. לאחר מכן נחתך גוף הנמלים, על מנת למנוע את בריחתן, והראש והלסתות נשארו במקומם עד איחוי החתך. טכניקה זו משמשת כמה חברות מסורתיות עד היום. ראו סימולציה בקטע הוידאו כאן או קטע קצר של תפירת חתך עמוק כאן (לא מומלץ לבעלי לב חלש).

עדות כתובה ראשונה לשיטה זו (700-600 לפנה"ס) מופיעה ב - Charaka Samhitā שהוא אחד משני הטקסטים הבסיסיים של האיורודה שהיא שיטת טיפול הוליסטית שמקורה בהודו. נאמר שם: "אם קיים נקב במעיים יש לנשוך אותו בעזרת נמלים שחורות גדולות. כאשר הפצע נסגר בעזרת נשיכות חזקות של נמלים רבות יש לחתוך את גופן ולסלקן". נמלים היו בשימוש נרחב בניתוחים בדרום אירופה עד בערך שנת 1250. כמה רופאים אירופאיים התנגדו לשימוש בנמלים למטרה זו משום שהתפירה בעזרתן אינה עמידה היטב בתוך הגוף. ד"ר Matthaus Purman נימק את התנגדותו בספר שכתב בשנת 1690 בכך שבחודשי החורף אין נמלים ובכך שלעיתים קרובות אחיזת המנדיבולות של הנמלים מתרפה לאחר מותן. הראשון שדיווח על השימוש בנמלים לתפירת פצעים ב"עולם החדש" היה Bernabe Cobo בשנת 1653. הוא הבחין שהאינדיאנים של סנטו דומינגו הידקו את שולי העור של חתך והצמידו אותם בעזרת נמלים.

התיאור בגמרא של אופן השימוש בנמלים לצורך איחוי הפצע זהה לחלוטין לתיאורים המופיעים בספרות הרפואית המסורתית אם כי אינו זהה לחלוטין לפירוש רש"י. מפרש רש"י: "שומשנא גמלא - נמלה גדולה. ומנכתינן ליה - מניחין ראשה שם ונושך ונדבק ראשו בנקב. ופסקינן ליה לרישיה - להיות סתומה וכל זמן שהוא הולך ובלה הבשר עולה ומתחבר". רש"י מתאר כאן את תהליך ההגלדה. העור המשתקם מחליף את חלקי הנמלה ההולכים ומתפרקים. לאור העובדה שרק נמלים גדולות מתאימות לתפירת הפצע ניתן לשער שבבבל השתמשו במינים מהסוג קמפונית למשל המין קמפונית פולחת (Camponotus fellah) (תמונה 2) הידוע מסוריה לבנון ומצרים. צבעה שחור עמום ואורכה נע בין 8 מילימטר ל - 17. היא חיה בקנים דמויי משפך ליד עצי אורן ושיחים המאוכלסים בכנימות. הלסתות רחבות ובהן שיניים חזקות. נשיכתן מכאיבה גם לבני אדם. פרט מעניין נוסף המופיע בדברי הגמרא ומתאים לשיטות הכירורגיות המודרניות הוא הצורך לחתוך את שולי הפצע לפני איחויים ("מייתינן שערתא ומסרטינן ליה"). גם היום כאשר תופרים פתח ברקמה או חתך בעור, ובמיוחד אם אינם טריים ושוליהם התחילו להגליד, נוהגים לחתוך מהם מעט על מנת ליישרם ולחשוף את תאי העור המקוריים.

רב אידי בר אבין ממליץ לבצע את החיתוך בעזרת שעורה ולא בעזרת מתכת משום שהיא גורמת לנזק ("ודוקא שערתא, אבל פרזלא מזרף זריף"). מפרש רש"י: "מזרף זריף - עושה חבורה אשגרטינ"א בלע"ז לישנא אחרינא מזרף זריף מעלה נפח אופל"א בלע"ז". ד"ר מ. קטן מתרגם esgratinier = לסרוט ו – enfle = מנפח. המלצה זו מופיעה בניתוח נוסף המוזכר במסכת שבת (קלד, ע"א): "ואמר אביי אמרה לי אם: האי ינוקא דלא ידיע מפקתיה לשייפיה מישחא, ולוקמיה להדי יומא, והיכא דזיג ליקרעיה בשערתא שתי וערב. אבל בכלי מתכות לא, משום דזריף"(1). שם מפרש רש"י: "בשערתא - בראש השעורה שהוא חדוד. דזריף - מנפחו, אינפליי"ר (enfler = לנפח. כנראה הכוונה לגרימת דלקת).

תחום נוסף שבו יש לנמלים ערך רפואי קשור לארס המופרש על ידי מינים רבים. בסין משתמשים עד היום בנמלים לטיפול בשיגרון ודלקת כבד. חוקרים משערים שנמלים מכילות חומרים אנטי-דלקתיים ומשככי כאבים. שתייה של תמצית נמלים עשויה לסייע בויסות המערכת האימונולוגית ועוד. לשימוש בנמלים כסיכות כירורגיות יש יתרון נוסף. נמלים מפרישות חומצה פורמית ( Formic acid) המשמשת היום כחומר אנטי-בקטריאלי, כחומר משמר במזון לחיות משק וכחומר הדברה כנגד סלמונלה וטפילי דבורים. ניתן להניח שבעת הצמדת הנמלים ובעת חיתוך ראשן חומצה זו מופרשת ומסייעת להגנה מפני זיהומים.
 

תמונה 1.  נמלת השור (משפחת Myrmecia )         צילם: fir0002		תמונה 2.  קמפונית  - מלכה        בחזית הראש ניכרות הלסתות העליונות (מנדיבולות)

   
תודה לד"ר יחיאל פלשנר על הערותיו החשובות.
 

(1) פירוש: אמר אביי, אמרה לי אם (אומנתי): האי ינוקא דלא ידיע מפקתיה [תינוק זה שאין יודעים יציאתו, מקום פי הטבעת שלו, שהעור מכסה אותה] לשייפיה מישחא ולוקמיה להדי יומא, והיכא דזיג ליקרעיה בשערתא [שימרחוהו בשמן ושיעמידוהו מול אור היום, ובמקום שרואים שהוא שקוף שיקרעו באמצעות שעורה] שתי וערב, אבל בכלי מתכות לא יעשה זאת, משום דזריף [שגורם לדלקת ונפיחות].

רשימת מקורות:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 3 (עמ' 384). 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.