הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"כאן שנה רבי משנה שאינה צריכה"
יבמות נ ע"א
אשתו שמתה וכו' יבמתו שמתה וכו'. אמר רב יוסף: כאן שנה רבי משנה שאינה צריכה. הדרן עלך החולץ.
1.
המשנה בדף הקודם - מסכת יבמות דף מט עמוד ב:
מתני'. איזהו ממזר? כל שאר בשר שהוא בלא יבא, דברי ר"ע; שמעון התימני אומר: כל שחייבים עליו כרת בידי שמים, והלכה כדבריו; ורבי יהושע אומר: כל שחייבין עליו מיתת בית דין. אמר רבי שמעון בן עזאי: מצאתי מגלת יוחסין בירושלים, וכתוב בה: איש פלוני ממזר מאשת איש, לקיים דברי רבי יהושע.
אשתו שמתה - מותר באחותה,
גרשה ומתה - מותר באחותה,
נשאת לאחר ומתה - מותר באחותה.
1.1
המשנה מלמדתנו שכאשר אשתו של אדם מתה הרי אחותה כבר איננה ערות "אחות אשה".
והמשנה מונה את האפשרויות השונות:
א. אם מתה בזמן נשואיה לבעלה
ב. אם מתה אחרי גירושיה מבעלה
ג. אם מתה אחרי שהתגרשה מבעלה ונישאה לאדם אחר, ומתה [בין מתה כשהיתה נשואה לאותו אדם, ובין אם מתה לאחר גירושיה וכו']
1.2
המשך המשנה:
יבמתו שמתה - מותר באחותה, חלץ לה ומתה - מותר באחותה, נשאת לאחר ומתה - מותר באחותה.
דין היבמה כדין אשתו.
2.
על כך מעירה הגמרא:
אשתו שמתה וכו' יבמתו שמתה וכו'. אמר רב יוסף: כאן שנה רבי משנה שאינה צריכה.
בפשטות כוונת הגמרא לומר שקטע זה במשנה מיותר:
א.
שהרי כך - לגבי דין "אחות אשה" - משמע מהפסוק עצמו.
ב.
שהרי כך כבר למדנו מפשט הרבה משניות קודמות במסכת יבמות.
ג.
מדובר רק על הקטע של "יבמתו שמתה" שמיותר.
2.1
לפי כל אחד מההסברים הנ"ל מסכמת הגמרא שאמנם קטע זה הוא מיותר ו"כאן שנה רבי משנה שאינה צריכה"
2.2
וקשה מאד: אבל מדוע באמת "רבי" שנה משנה שאינה צריכה, שאין בה שום תוספת דין/חידוש.
3.
רש"י מסכת יבמות דף נ עמוד א:
משנה שאינה צריכה - דזיל קרי בי רב הוא עליה בחייה שלא נאסרה אחותה אלא בחייה.
רש"י מפרש כאפשרות 2.א לעיל.
3.1
אמנם קצת קשה, שהרי ניתן לומר שהמשנה באה להוסיף מקרים [סיטואציות] שלכאורה אולי לא מובנים בפשטות מהפסוק כמו 1.1 ב ו 1.1 ג
4.
תוספות מסכת יבמות דף נ עמוד א:
שנה רבי משנה שאינה צריכה - פ"ה דזיל קרי בי רב הוא
וקשה דבכמה מקומות שונה התנא מה שבפסוק בפירוש
תוס' טוען שיש עוד מקומות בש"ס שמשנה מזכירה דין שניתן ללמדו מפסוק באופן ישיר. [ושם לא נאמר שהמשנה היא "משנה שאינה צריכה"].
4.1
ועוד דגרשה ומתה מותר באחותה איצטריך למידק הא לא מתה אסירא דלא כתיב בהדיא ודרשינן לה בפ"ק (יבמות דף ח:) מעליה בחייה כל שבחייה אפילו נתגרשה
הוא מקשה כדברינו לעיל בסעיף 3.1
4.2
אלא נראה לר"י דיבמתו היא משנה שאין צריכה דכיון דתנא אשתו כ"ש יבמתו.
לכן הוא מסביר כפי דברינו לעיל בסעיף 2.ג
5.
חידושי הריטב"א מסכת יבמות דף נ עמוד א:
כאן שנה רבי משנה שאינה צריכה. פירש"י דכולה זיל קרי בי רב הוא, דכולי עלמא ידעי דאחות אשה בחייה בלבד אסורה וכל שמתה אשתו מותרת וכ"ש אחות יבמתו, והכל יודעים ג"כ דכל זמן שלא מתה אשתו אף על פי שנתגרשה ונשאת לאחרים אחותה אסורה וכן ביבמתו,
ויש מקשים דהא ברישא אשמועינן דמתה אשתו מותר באחותה הא באמה אסור(ה) דחמותו לאחר מיתה איסורא דאורייתא, והא מדרשא אתיא במס' סנהדרין (ע"ו ב'),
הוא מקשה על רש"י, שהרי ניתן לומר שיש במשנה חידוש שדווקא באחותה מותר [אחרי שמתה אשתו] אבל לא באמה!! [וזה לא נלמד מפשט הפסוק].
5.1
ובסיפא אשמועינן מתה יבמתו מותר באחותה הא באמה אסור דיש זיקה ואפילו לאחר מיתה וכדאיתא לעיל בפ' כיצד (יבמות דף י"ז ב'),
וכן לגבי יבמתו...
5.2
ולכן הריטב"א מסביר את הגמרא באופן שונה:
ותי' דאנן הכי קאמרי' דכולה פשטיה דמתני' אינה צריכה ולא הוה ליה למתני כולי האי מתניתין אריכתא טובא משום דיוקא דחד בבא או דתרתי,
וכ"ש דדיוקא דסיפא לא ברירא דדילמא ה"ה דמותר באמה ואיידי דתני ברישא אחותה נקט סיפא אחותה וכדדחי בפ' כיצד, אלא ודאי אינה צריכה ותנא קתני לה לפרושי דיני בעלמא ויגדיל תורה ויאדיר.
הוא טוען שכוונת הגמרא היא לומר, שהמשנה ארוכה מדי בשביל ללמד שרק אחות אשה מותרת אחרי מיתת אשתו. כנראה שלדעתו כל המצבים שמנויים במשנה גם הם מיותרים. נראה שכוונתו, שהמשנה מיותרת לא בגלל שהיא ניתנת להילמד מהפסוק אלא בגלל שדיני המשנה נלמדים כבר מהרבה משניות אחרות במסכת יבמות.
6.
הליכות עולם שער שלישי פרק ב:
יא. פעמים שונה רבי במשנה דבר שאינו צריך רק להוציא מלב שוטים, ביבמות סוף פרק החולץ אשתו שמתה מותר באחותה ואמר רב יוסף עלה כאן שנה רבי משנה שאינה צריכה, ודכותייהו טובא:
הוא מנסה לענות על שאלתנו בסעיף 2.2 לעיל. "רבי" כתב "משנה שאינה צריכה" להדגשת דין שה"שוטים" לא מקבלים אותו!
כלומר, יש עניין להרחיב ולהדגיש דינים שנועדו לחזק את משמר היהדות!
7.
גופי הלכות פרק יג - כללי אות מ' כלל שמג:
משנה שאינה צריכה. יבמות דף נ.] פי' רש"י ז"ל [ד"ה משנה שאינה צריכה] שאינה צריכה דזיל קרי בי רב הוא, עליה בחייה הא לאחר מיתה לא.
והתוס' ז"ל חלקו עליו דבכמה מקומות שונה התנא מה שכתוב בפירוש ולא אמרינן משנה שאינה צריכה.
והם פירשו דמשנה שאינה צריכה רוצה לומר דנפקא מק"ו דחלוקא אחרת ששנה שם סוף החולץ.
וגם עליהם יקשה דבכמה מקומות שונה התנא זו ואין צריך לומר זו, ולא קרי משנה שאינה צריכה.
הוא מקשה גם על תוס' וטוען שהרי הרבה פעמים בש"ס יש קטעי משנה מיותרים והגמרא מציינת "זו ואין צריך לומר זו", כלומר במשנה כותבים גם דברים שניראים מיותרים והם ניתנים להילמד מקטע קודם במשנה.
8.
ונראה לומר ["חידוש"]: כפי שהסברנו כמה פעמים את הביטוי "זו ואין צריך לומר זו", שבאמת מבחינה היסטורית הקטע הפשוט יותר נאמר במשנה קדומה [משנה עתיקה], ו"רבי" החליט שגם אחרי שמחודשים דינים יותר מחודשים בכל זאת יש לשבץ גם את המשנה המקורית-היסטורית בסופה של המשנה שגובשה והתחדשה יותר מאוחר [ומתאים לכלל ש"משנה לא זזה מקומה" או יותר קולע "ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה".
8.1
לפי הנ"ל נראה לומר, שכך גם בסוגייתנו, הביטוי "משנה שאינה צריכה" אין משמעותו שהיא מיותרת, אלא להיפך, דינים אלה הם המקור לכל הדינים המחודשים במשנה לגבי אותו נושא שנזכר כבר במשניות אחרות ואפילו בפרשנות הפסוקים!
