אין עושין מאהבה אלא מיראה
יבמות מח ע"ב
"תניא, רבי חנניא בנו של רבן גמליאל אומר: מפני מה גרים בזמן הזה מעונין, ויסורין באין עליהן? מפני שלא קיימו שבע מצות בני נח.
רבי יוסי אומר: גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אלא מפני מה מעונין? לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות כישראל.
אבא חנן אומר משום רבי אלעזר: לפי שאין עושין מאהבה אלא מיראה".
קשה, מדוע גרים דוקא, הלא גם רבים מישראל אינם עושין מאהבה אלא מיראה.
עוד הקשו תוספות ותוספות ישנים שהעושה מיראה צדיק גמור הוא, ואי בעשיה מיראה שאינה לשם שמים עסקינן, הלא גם עשייה מאהבה שכזו אינה ראויה.
אלא שדברי רבי אלעזר חוזרים על דברי קודמיו. לרבי חנניא גרים נענשים על עוונות שעשו בגויותם. ענהו רבי יוסי שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ומשעת גירותו נפתח לו דף חדש. ומכריע רבי אלעזר: מפני מה נענשים על עוונות גויותם? לפי שאין עושין מאהבה אלא מיראה. שאילו היו עושים מאהבה היו עוונותיהם הופכים לזכויות, וכיון שעושים מיראה זקוקים עדין לכפרה על עוונותיהם. שכך אמרו במסכת יומא דף פו ע"ב: "אמר ריש לקיש: גדולה תשובה, שזדונות נעשות לו כשגגות, שנאמר (הושע יד, ב) שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ, הא עון מזיד הוא, וקא קרי ליה מכשול. איני? והאמר ריש לקיש: גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות, שנאמר (יחזקאל לג, יט) וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה! - לא קשיא; כאן - מאהבה, כאן – מיראה".
