הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
מחלוקת בדברי אגדה
יבמות סג ע"ב - סד ע"א
תניא, רבי אליעזר אומר:
כל מי שאין עוסק בפריה ורביה - כאילו שופך דמים,
שנאמר: +בראשית ט'+ שופך דם האדם באדם דמו ישפך, וכתיב בתריה: ואתם פרו ורבו.
רבי יעקב אומר: כאילו ממעט הדמות, שנאמר: +בראשית ט'+ כי בצלם אלהים עשה את האדם, וכתיב בתריה: ואתם פרו וגו'.
בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וממעט הדמות, שנאמר: ואתם פרו ורבו.
אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים! אמר להן בן עזאי: ומה אעשה, שנפשי חשקה בתורה, אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים.
תניא אידך, רבי אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה - כאילו שופך דמים, שנאמר: שופך דם האדם, וסמיך ליה: ואתם פרו וגו'.
רבי אלעזר בן עזריה אומר: כאילו ממעט הדמות.
בן עזאי אומר וכו', אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש וכו'.
ת"ר: +במדבר י'+ ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל -
מלמד, שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל, הרי שהיו ישראל שני אלפים ושני רבבות חסר אחד, וזה לא עסק בפריה ורביה, לא נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל?
אבא חנן אמר משום רבי אליעזר: חייב מיתה, שנאמר: +במדבר ג'+ ובנים לא היו להם, הא היו להם בנים לא מתו.
אחרים אומרים: גורם לשכינה שתסתלק מישראל, שנאמר: +בראשית י"ז+ להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך, בזמן שזרעך אחריך - שכינה שורה, אין זרעך אחריך - על מי שורה? על העצים ועל האבנים?
מבנה הסוגיה:
1.
שיטת רבי אליעזר:
תניא, רבי אליעזר אומר:
כל מי שאין עוסק בפריה ורביה - כאילו שופך דמים,
שנאמר: +בראשית ט'+ שופך דם האדם באדם דמו ישפך, וכתיב בתריה: ואתם פרו ורבו.
2.
שיטת רבי יעקב. יש גורסים "רבי עקיבא":
רבי יעקב אומר: כאילו ממעט הדמות, שנאמר: +בראשית ט'+ כי בצלם אלהים עשה את האדם, וכתיב בתריה: ואתם פרו וגו'.
3.
שיטת בן עזאי:
בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וממעט הדמות, שנאמר: ואתם פרו ורבו.
למעשה בן עזאי אומר כמו שני התנאים שלפניו, ונראה לומר, ששני התנאים הקודמים [בסעיפים 1-2] חלוקים זה על זה ובן עזאי סובר שניתן ללמוד את שתי הדרשות מהפסוק ואין סתירה ביניהם.
4.
אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים! אמר להן בן עזאי: ומה אעשה, שנפשי חשקה בתורה, אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים.
הגמרא מספרת שבן עזאי לא קיים את דברי עצמו מהסיבה שנפשו חשקה בתורה. והדברים מובנים, שהרי בן עזאי טוען שמי שלא עוסק בפריה ורביה הוא כאילו שופך דמים וגם ממעט בדמות [גם כדעת רבי אליעזר וגם כדעת רבי יעקב [או רבי עקיבא], ובכל זאת לימוד תורה חשוב יותר משניהם!
5.
הגמרא מביאה ברייתא אחרת:
תניא אידך,
רבי אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה - כאילו שופך דמים, שנאמר: שופך דם האדם, וסמיך ליה: ואתם פרו וגו'.
רבי אלעזר בן עזריה אומר: כאילו ממעט הדמות.
בן עזאי אומר וכו', אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש וכו'.
בברייתא זו "רק" התחלף "רבי אליעזר בן עזריה" ב"רבי יעקב" [או ברבי עקיבא].
5.1
האם בשביל ציון שמו של חכם אחר שאמר את הדעה השניה יש לומר ברייתא שלמה?
הדבר דומה למה שמוזכר בש"ס פעמים רבות לגבי אמוראים: "אמר רבי... ואיתימא רבי...".
6.
בן עזאי:
שמעון בן עזאי - תנא בדור השלישי-הרביעי. תלמידו המובהק של רבי עקיבא (ברכות ס"ב ע"א) והפך לו לתלמיד
חבר (ב"ב קנ"ח ע"ב), ונכנס עמו ל"פרדס" (חגיגה י"ר ע"ב וע"ע שמעון בו זומא) והציץ ומת. אף שהיה מן "הדנים לפני חכמים" (סנהדרין י"ז ע"ב) לא נסמך מעולם (קידושין מ"ט ע"ב רש"י).
...
ולקח את בת רבי עקיבא באירוסין ופרש ממנה (כתובות ס"ג ע"א תד"ה ברתיה).
רבנו גרשום כתב שלמד לפני רבי אליעזר בן הורקנוס (ב"ב קנ"ח ע"ב)...וכן מסר בשם רבי יהושע (יומא ב"ה ע"א) ...
לפי הנתונים הנ"ל ניתן לומר שלפי הברייתא הראשונה ולפי הגירסא של "רבי עקיבא" מובן העניין הסמוי שבדברי בן עזאי. הוא מתכוון לומר "נגד" רבי עקיבא, שאמנם הוא מסכים לדבריו, ובכל אופן הוא גירש את ארוסתו - שהיתה בתו של רבי עקיבא.
7.
ת"ר: +במדבר י'+ ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל -
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סד עמוד א
מלמד, שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל, הרי שהיו ישראל שני אלפים ושני רבבות חסר אחד, וזה לא עסק בפריה ורביה, לא נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל?
אבא חנן אמר משום רבי אליעזר: חייב מיתה, שנאמר: +במדבר ג'+ ובנים לא היו להם, הא היו להם בנים לא מתו.
אחרים אומרים: גורם לשכינה שתסתלק מישראל, שנאמר: +בראשית י"ז+ להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך, בזמן שזרעך אחריך - שכינה שורה, אין זרעך אחריך - על מי שורה? על העצים ועל האבנים?
בברייתא זו נוסף עוד "נזק" שנגרם על ידי מי שלא עוסק בפריה ורביה.
8.
בדף סב עמוד ב:
אמר רבי תנחום א"ר חנילאי: כל אדם שאין לו אשה - שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה;
בלא שמחה - דכתיב: +דברים י"ד+ ושמחת אתה וביתך,
בלא ברכה - דכתיב: +יחזקאל מ"ד+ להניח ברכה אל ביתך,
בלא טובה - דכתיב: +בראשית ב'+ לא טוב היות האדם לבדו.
במערבא אמרי: בלא תורה, בלא חומה;
בלא תורה - דכתיב: +איוב ו'+ האם אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני,
בלא חומה - דכתיב: +ירמיהו לא+ נקבה תסובב גבר.
רבא בר עולא אמר: בלא שלום, דכתיב: +איוב ה'+ וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא.
9.
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סג עמוד א
א"ר אלעזר: כל אדם שאין לו אשה אינו אדם, שנאמר: זכר ונקבה בראם... ויקרא את שמם אדם.
10.
שולחן ערוך אבן העזר הלכות פריה ורביה סימן א סעיף א:
א א] <א> חייב כל אדם [א] לישא אשה כדי לפרות ולרבות.
וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאלו שופך דמים,
וממעט את הדמות, ב]
וגורם לשכינה שתסתלק מישראל.
הגה: ג] וכל מי שאין לו אשה שרוי בלא ברכה, בלא תורה כו'
ד] ולא נקרא אדם.
ה] וכיון שנשא אשה עונותיו מתפקפקים, שנאמר: מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מאת ה' (משלי יח, כב).
לפי רבי יוסף קארו משמע רק כבן עזאי וכ"אחרים" כמובא בסעיפים 3; 7 לעיל.
והרמ"א מוסיף את הדברים שנאמרו בסעיפים 8-9.
ויתכן לומר שהשולחן ערוך [רבי יוסף קארו] לא פוסק כרמ"א כי מדובר בשתי קבוצות של דינים שלא נאמרו בברייתא אחת ויתכן שיש מחלוקת ביניהם!
11.
והרמ"א סובר, כנראה, שהדעות השונות אינם חלוקים זה על זה, וכל אחד מוסיף על דברי חברו למרות הביטוי "בן עזאי אומר..." שמשמע שבא לחלוק, וזה בגלל שבדברי אגדה אין כללי לשון ופסיקה.
