הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"רבי יוסי - נימוקו עימו"
יבמות סז ע"א
מתני'. בת ישראל שניסת לכהן ומת, והניחה מעוברת - לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר, שהעובר פוסל ואינו מאכיל, דברי ר' יוסי. אמרו לו: מאחר שהעדת לנו על בת ישראל לכהן, אף בת כהן לכהן ומת, והניחה מעוברת - לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר.
גמ'. איבעיא להו: טעמא דרבי יוסי, משום דקסבר עובר במעי זרה זר הוא, או דלמא ילוד מאכיל, שאינו ילוד אינו מאכיל? למאי נפקא מינה? לעובר במעי כהנת, מאי? אמר רבה: היינו טעמא דרבי יוסי, דקסבר: עובר במעי זרה - זר הוא; רב יוסף אמר: ילוד מאכיל, שאין ילוד אינו מאכיל. מיתיבי, אמרו לו לר' יוסי: מאחר שהעדת לנו על בת ישראל לכהן, בת כהן לכהן מהו? אמר להם: זו שמעתי, וזו לא שמעתי; אי אמרת בשלמא עובר במעי זרה זר הוא, היינו דקא"ל זו שמעתי וזו לא שמעתי, אלא אי אמרת ילוד מאכיל, שאין ילוד אין מאכיל, מאי זו שמעתי וזו לא שמעתי? איהי היא! קשיא. אמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי ר' יוסי, אבל חכמים אומרים: יש לו בנים - אוכלים משום בנים, אין לו בנים - אוכלים משום אחים, אין לו אחים - אוכלים משום משפחה כולה. זו ולא ס"ל? הא א"ל שמואל לרב חנא בגדתאה: פוק אייתי לי בי עשרה, דאימא לך באנפייהו: המזכה לעובר - קנה! אלא זו וס"ל. מאי קמ"ל? דפליגי רבנן עליה דרבי יוסי, ומי פליגי? מתיב רבי זכאי: זו עדות העיד ר' יוסי מפי שמעיה ואבטליון, והודו לו! אמר רב אשי: מי קתני וקבלו? והודו לו קתני, דמסתבר טעמיה.
מבנה הסוגיה:
1.
מתני'. בת ישראל שניסת לכהן ומת, והניחה מעוברת - לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר, שהעובר פוסל ואינו מאכיל, דברי ר' יוסי.
אמרו לו: מאחר שהעדת לנו על בת ישראל לכהן, אף בת כהן לכהן ומת, והניחה מעוברת - לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר.
לא מודגשת במשנה דעת חכמים עצמם. גם לא מוזכר השם "חכמים" אלא באופן סתמי - "אמרו לו".
2.
הגמרא מבררת את טעמו של "רבי יוסי". היא מתחילה דווקא בבירור דעתו מכיוון שחכמים ענו נגדו ולא מוזכר במשנה מה ענה להם רבי יוסי.
גמ'. איבעיא להו: טעמא דרבי יוסי, משום דקסבר עובר במעי זרה זר הוא, או דלמא ילוד מאכיל, שאינו ילוד אינו מאכיל? למאי נפקא מינה? לעובר במעי כהנת, מאי?
אמר רבה: היינו טעמא דרבי יוסי, דקסבר: עובר במעי זרה - זר הוא;
רב יוסף אמר: ילוד מאכיל, שאין ילוד אינו מאכיל.
מחלוקת בין רבה ורב יוסף בבירור טעמו של רבי יוסי [וממילא, יוצא, שיש כאן גם בירור דעת חכמים].
3.
הגמרא מקשה:
מיתיבי, אמרו לו לר' יוסי: מאחר שהעדת לנו על בת ישראל לכהן, בת כהן לכהן מהו?
אמר להם: זו שמעתי, וזו לא שמעתי;
"זו שמעתי וזו לא שמעתי" - רבי יוסי עצמו מסתפק בדין. ראה פרשנים. בדרך כלל משמעות הביטוי "זו שמעתי" היא, שמדובר בקבלת דין במסורת עתיקה.
אי אמרת בשלמא עובר במעי זרה זר הוא, היינו דקא"ל זו שמעתי וזו לא שמעתי,
אלא אי אמרת ילוד מאכיל, שאין ילוד אין מאכיל, מאי זו שמעתי וזו לא שמעתי? איהי היא!
הערה: אם מדובר שרבי יוסי התכוון בביטוי "וזו לא שמעתי" לומר שהוא לא קיבל דין זה במסורת מרבותיו ואמנם הוא איננו מבין את הדין, הרי ששאלת הגמרא לא קשה כלל.
3.1
אבל אם כוונת רבי יוסי לומר שיש לו ספק בדין, הרי ששאלת הגמרא מובנת, מדוע יש לו ספק בדין הרי הדין צריך להיות שווה גם לגבי בת כהן שנשואה לישראל וגם לגבי בת ישראל שנשואה לכהן - לגבי עוברה.
קשיא.
הגמרא נשארת בקושיה על שיטת רבי יוסי על פי הסבר רב יוסף.
4.
למרות שקשה על נימוקו של רבי יוסי לפי רב יוסף - "ילוד מאכיל...." - הרמב"ם פסק כמותו כי פוסק לפי חכמים.
כסף משנה הלכות תרומות פרק ח הלכה ד:
[ד] בת ישראל שנשאת לכהן וכו'. משנה פרק אלמנה לכ"ג (דף ס"ז) בת ישראל שנשאת לכהן ומת והניחה מעוברת לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר שהעובר פוסל ואינו מאכיל דברי רבי יוסי וכתב הרי"ף דקסבר ר' יוסי עובר במעי זרה זר הוא ואית ליה קניה ולפיכך פוסל בעבדיה מלאכול בתרומה בשביל היורשים מפני חלקו של עובר
ולית הלכתא כוותיה אלא כרבנן דאמרי אין לעובר קניה ואין לו חלק עד שיולד הילכך אפילו במעי גרושה לא פסיל לעבדים עד שיולד...
5.
אבל לפי מי שפוסק תמיד כרבי יוסי אפילו נגד רבים בגלל שנימוקו עימו מדוע כאן לא פוסק כמותו?
כי אולי עצם העובדה שרבה ורב יוסף נחלקו מהי סברתו של רבי יוסי סימן שכאן אין "נימוקו עימו"!
5.1
אולי גם מהביטוי "זו לא שמעתי" - לפי הפירוש שלא קיבל במסורת - משמע, שהלכה בדרך כלל כרבי יוסי בגלל שהוא הקפיד לדייק בהעברת המסורת!
