הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"לימא מסייע..."
יבמות פד ע"ב
גופא, אמר רב יהודה אמר רב: לא הוזהרו כשרות להנשא לפסולין.
לימא מסייע ליה: חלל שנשא כשרה; מאי לאו כהנת [הראויה לו], ומאי כשרה? כשרה לכהונה!
לא, ישראלית, ומאי כשרה? כשרה לקהל.
אי הכי, יש לו אח כשר - נמי כשר לקהל, מכלל דהוא פסול לקהל! אלא לאו כהן, ומדהוא כהן היא כהנת!
מידי איריא? הא כדאיתא, והא כדאיתא.
מתיב רבין בר נחמן: לא יקחו לא יקחו - מלמד, שהאשה מוזהרת על ידי האיש!
אמר רבא: כל היכא דהוא מוזהר - היא מוזהרת, וכל היכא דהוא לא מוזהר - היא לא מזדהרא.
והא מהכא נפקא? מדרב יהודה אמר רב נפקא,
דאמר רב יהודה אמר רב, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: +במדבר ה'+ איש או אשה כי יעשו מכל חטאות האדם - השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה!
אי מההיא, הוה אמינא לאו השוה בכל, אבל לאו שאינו שוה בכל - לא.
מבנה הסוגיה:
1.
הגמרא מביאה את דינו של רב שהובא בגמרא לעיל לפני הסוגיה הנוכחית.
גופא, אמר רב יהודה אמר רב: לא הוזהרו כשרות להנשא לפסולין.
2.
לימא מסייע ליה: חלל שנשא כשרה; מאי לאו כהנת [הראויה לו], ומאי כשרה? כשרה לכהונה!
הגמרא רוצה להביא סיוע לרב ממשנתנו. הביטוי "לימא..." כבר מעורר אפשרות שהסיוע לרב יידחה.
2.1
הגמרא דוחה את הסיוע לרב:
לא, ישראלית, ומאי כשרה? כשרה לקהל.
2.2
אי הכי, יש לו אח כשר - נמי כשר לקהל, מכלל דהוא פסול לקהל! אלא לאו כהן, ומדהוא כהן היא כהנת!
הגמרא דוחה את הדחיה וחוזרת לכך שיש סיוע מהמשנה לדברי רב - כבסעיף 2.
2.3
מידי איריא? הא כדאיתא, והא כדאיתא.
הגמרא חוזרת אל הדחיה שבסעיף 2.1
עד כאן יוצא שאין סיוע מוחלט ממשנתנו לדברי רב, אבל בודאי שגם אין קושיה על רב ממשנתנו - ורב יסביר כבסעיף 2.2 לעיל.
3.
קושיה על "רב":
מתיב רבין בר נחמן: לא יקחו לא יקחו - מלמד, שהאשה מוזהרת על ידי האיש!
משמע שאשה כהנת כן מוזהרת שלא להינשא לחלל כפי שכהן אסור לשאת חללה וקשה על רב.
4.
אמר רבא: כל היכא דהוא מוזהר - היא מוזהרת, וכל היכא דהוא לא מוזהר - היא לא מזדהרא.
רבא מפרש את הברייתא באופן שונה מפירושו של רבין בר נחמן.
הוא מפרש שבאותו מקרה שהאיש [בסוגייתנו - הכהן] עצמו עובר עבירה הרי שגם האשה באותו אירוע עוברת על אותה עבירה. ולא קשור לדינו של רב.
5.
מקשה הגמרא:
והא מהכא נפקא? מדרב יהודה אמר רב נפקא,
דאמר רב יהודה אמר רב, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: +במדבר ה'+ איש או אשה כי יעשו מכל חטאות האדם - השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה!
דברי רבא נלמדים מפסוק אחר, ולכן עדיף פירושו של רבין בר נחמן, וקשה על רב.
5.1
מדוע הגמרא מקדימה את דברי רב לתנא דבי רבי ישמעאל?
ומדוע הגמרא מקשה "מדרב יהודה אמר רב נפקא", ומדוע היא לא מקשה "מדתנא דבי רבי ישמעאל נפקא".
ואם כבר רבי ישמעאל אמרה בשביל מה צריך להודיענו שגם רב אומר זאת?
5.2
אלא יש לומר, ששניהם אמרו בנפרד, ואולי רב לא הכיר את דברי "דבי רבי ישמעאל", ורק עורך התלמוד שיבצם יחדיו.
הביטוי של "אמר רב... וכן תנא דבי..." כ – 30 מופעים בש"ס. [רוב הפעמים מדובר ב"תנא דבי רבי ישמעאל"]
5.3
מכיון שבדרך כלל מדובר ב"תנא דבי רבי ישמעאל" נראה לומר שכוונת הביטוי "וכן תנא..." לומר שהאמורא במכוון בחר בשיטת אותו תנא, כאילו נאמר כך: "אמר רב: למדתי מתנא דבי רבי ישמעאל...". לפי זה לא צריך להזדקק להסבר שמבוסס על התערבות "עורך הגמרא".
6.
הגמרא מיישבת:
אי מההיא, הוה אמינא לאו השוה בכל, אבל לאו שאינו שוה בכל - לא.
7.
עד כאן מיושבת שיטתו של רב.
והגמרא ממשיכה את הדיון בעניין זה - בדף הבא.
8.
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יט הלכה יא:
כהן זכר שהוא אסור לישא זונה וחללה אסור בגיורת ומשוחררת שהיא כזונה כמו שביארנו, אבל הכהנת מותרת להנשא לחלל ולגר ולמשוחרר שלא הוזהרו כשרות להנשא לפסולין שנאמר בני אהרן ולא בנות אהרן, נמצא הגר מותר לישא ממזרת ולישא כהנת.
הרמב"ם פוסק כ"רב" בסוגייתנו.
9.
מגיד משנה הלכות איסורי ביאה פרק יט הלכה יא:
[יא] כהן זכר שהוא אסור וכו'. בי' יוחסין (דף ע"ג) ברייתא אחד גר ואחד עבד משוחרר וחלל מותרין בכהנת מסייע ליה לרב דאמר ר"י אמר רב לא הוזהרו כשירות לינשא לפסולין פירוש פסולי כהונה ...
הוא מביא ממסכת קידושין הוכחה שנפסק כרב -
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף עג עמוד א:
אחד גר, ואחד עבד משוחרר, וחלל - מותרין בכהנת.
מסייעא ליה לרב, דאמר רב יהודה אמר רב: לא הוזהרו כשירות להנשא לפסולים.
9.1
מדוע הוא לא מביא הוכחה מסוגייתנו?
9.2
ויש לומר: בסוגייתנו יש "רק" נסיון הוכחה לרב, ולכן הביטוי בתחילת הסוגיה היה "לימא מסייע ליה". וגם יש בסוגייה מהלך של דחייה ודחיית הדחיה.
ואילו בסוגיה במסכת קידושין הגמרא קובעת בפסקנות ובקיצור "מסייע ליה לרב" ללא מילת הפתיחה "לימא" וכן ללא כל דיון נוסף.
ולכן כנראה כך מסביר ה"מגיד משנה" את הרמב"ם.
