הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"אמר רב... אמר רב..." - תלמיד מובהק

יבמות  קו ע"א

אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא: חולצין אע"פ שאין מכירין, ממאנין אע"פ שאין מכירין, לפיכך אין כותבין גט חליצה אלא אם כן מכירין, ואין כותבין גט מיאון אלא אם כן מכירין, דחיישינן לבית דין טועין;
ורבא דידיה אומר: אין חולצין אלא אם כן מכירין, ואין ממאנין אא"כ מכירין, לפיכך כותבין גט חליצה אף על פי שאין מכירין, וכותבין גט מיאון אף על פי שאין מכירין, ולא חיישינן לבית דין טועין.

1.
תוספות מסכת יבמות דף קו עמוד א:

רבא אמר רב סחורה - והא דאמר באלו מציאות (ב"מ דף לג. ושם) אמר רבא כגון רב סחורה דאסברן זוהמא ליסטרון פירוש שהאיר עיני באותה משנה אחת. רבה גרס התם
אבל רבא היה תלמידו מובהק כדמשמע הכא ובכמה דוכתין ואית דגרסי התם רבא וי"ל דה"ק אפילו לא אסברן אלא זוהמא ליסטרון בלבד אני חייב לקרוע עליו.

תוס' מסביר שרבא היה תלמיד מובהק של רב סחורה. משמע מתוס' שהוא מסיק כך מהביטוי "אמר רב...אמר רב..."!

2.
לפי זה מובן מדוע "רבא דידיה" חולק על רבו כי רבא עצמו נחשב "תלמיד מובהק" שמשמעו שהוא תלמיד חכם גדול ויכול לחלוק על רבו.

3.
נראה שאין קשר הדדי מחייב בין "תלמיד מובהק" ל"רבו מובהק". אמנם רבא היה תלמיד מובהק של רב סחורה - שמבין שאר תלמידי רב סחורה רבא היה החשוב ביניהם [ורשאי לחלוק עליו], אבל יתכן שרב סחורה לא היה "רבו מובהק" של רבא - כי יותר דברי תורה קיבל רבא מרבה ורב יוסף - ואף בגלל זה רבא רשאי לחלוק על רב סחורה.

4.
אלא יש לשאול כיצד רבא חולק על רב הונא שבודאי רב הונא היה "חשוב" יותר מרבא. [ובעיקר אם לא אומרים בין אמוראים אלה את הכלל של "הלכה כבתראי"]. ואולי אפשר לומר שרבא טוען כלפי רב סחורה שידוע לו - לרבא - שרב הונא אמר באופן שונה!