הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"מאי טעמא דבית שמאי..." - והרי אין הלכה כמותם!

יבמות  קז ע"א

בית שמאי אומרים: אין ממאנין אלא ארוסות, ובית הלל אומרים: ארוסות ונשואות.
...
גמ'. אמר רב יהודה אמר שמואל:
מאי טעמא דבית שמאי?
לפי שאין תנאי בנשואין, ואי נשואה תמאן, אתי למימר יש תנאי בנשואין.
נכנסה לחופה ולא נבעלה מאי איכא למימר?
לפי שאין תנאי בחופה.
מסר האב לשלוחי הבעל מאי איכא למימר?
לא פלוג רבנן.
ובית הלל?
מידע ידעי דנישואי קטנה דרבנן נינהו.
רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: טעמא דבית שמאי - לפי שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות.
נכנסה לחופה ולא נבעלה מאי איכא למימר?
לא ניחא ליה דתיהוי חופה דאיסורא.
מסר האב לשלוחי הבעל מאי איכא למימר?
לא פלוג רבנן.
ובית הלל?
כיון דאיכא קדושין וכתובה, לא אתו למימר דבעילתו בעילת זנות.
רב פפא אמר: טעמא דב"ש - משום פירי, טעמא דב"ה - משום פירי; טעמא דב"ש משום פירי, דאי אמרת נשואה תמאן, שמיט ואכיל להו מינה, דסוף סוף למיפק קיימא.
ובית הלל? אדרבה, כיון דאמרת תמאן, אשבוחי משבח להו, סבר, דאי לא - עייצי לה קרוביה ומפקי לה מיניה.
רבא אמר: היינו טעמא דב"ש, שאין אדם טורח בסעודה ומפסידה. וב"ה? תרוייהו ניחא להו, כדי דליפוק עלייהו קלא דאישות.

1.
מדוע הגמרא מחפשת טעמים לדברי בית שמאי, הרי כידוע הלכה כבית הלל! ולא מצאתי כאן בפרשנים שמעלים שאלה זו בעוד שבמקומות אחרים בש"ס - במקרה דומה שדנים במחלוקת בית הלל ובית שמאי - הם כן שואלים כך.

2.
ויש ליישב:
כל הנימוקים שמובאים בסוגייתנו להסבר שיטת בית שמאי מקובלים למעשה גם על בית הלל, אלא, שבית הלל טוענים שאין לחשוש במשנתנו לאותן חששות:

הנימוקים בסוגייתנו הם כללים שתקפים בכמה סוגיות בש"ס בענייני נישואין:

א. "אין תנאי בנשואין"
ב. "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות"
ג. "משום פירי"
ד. "אין אדם טורח בסעודה ומפסידה"