הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"אמר רב... הלכה כרב..." - חידוש?
יבמות קח ע"א
מתני'. אי זו היא קטנה שצריכה למאן?
כל שהשיאוה אמה ואחיה לדעתה.
השיאוה שלא לדעתה - אינה צריכה למאן.
רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קידושיה - אינה צריכה למאן.
ר' אלעזר אומר: אין מעשה קטנה כלום, אלא כמפותה,
בת ישראל לכהן - לא תאכל בתרומה,
בת כהן לישראל - תאכל בתרומה.
רבי אליעזר בן יעקב אומר: כל עכבה שהיא מן האיש - כאילו היא אשתו,
כל עכבה שאינה מן האיש - כאילו אינה אשתו...
רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: כל תינוקת וכו'.
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס.
1.
משמע שבמשנה רבי חנינא בן אניטגנוס חולק על "תנא קמא" ועל רבי אלעזר. ולכאורה - כבדרך כלל - הלכה צריכה להיות כ"תנא קמא" גם אם יש שתי דעות שחולקים עליו, על כן נצרך רב יהודה בשם שמואל להכריע כרבי חנינא בן אנטיגנוס.
הנ"ל מתוך הנחה, שכאשר הגמרא - או אמורא מסויים - פוסקים הלכה בלשון "הלכה כרבי..." משמע שבא לחדש משהו.
2.
רמב"ם הלכות אישות פרק ד הלכה ז:
קטן שקידש אין קידושיו קידושין, אבל גדול שקידש את הקטנה היתומה או קטנה שיצאת מרשות אב,
אם היתה פחותה מבת שש אף על פי שהיא נבונת לחש ביותר ומכרת ומבחנת אין כאן שם קידושין ואינה צריכה למאן,
ואם היתה מבת עשר ומעלה אף על פי שהיא סכלה ביותר הואיל ונתקדשה לדעתה הרי זו מקודשת למיאון.
היתה מבת שש עד סוף עשר בודקין את יופי דעתה, אם מבחנת ומכרת עסקי הנישואין והקידושין צריכה למאן, ואם לאו אינה מתקדשת למיאון ואינה צריכה למאן.
+/השגת הראב"ד/ אבל גדול שקידש את הקטנה היתומה או קטנה שיצאה מרשות אב אם היתה פחותה מבת שש.
א"א זה השיעור לא מצאתי אותו מפורש ואם יאמר מפני שאמרו קטן בן שש יוצא בעירוב אמו והוא נקרא קטני קטנים במסכת כתובות דף סה) אם כן אפילו בן שש,
ומה שאמר מבת עשר ולמעלה אף על פי שהיא סכלה ביותר מקודשת למיאון, בת עשר למד מפעוטות במסכת גיטין דף נט; סה)
ומה שאמר אפילו היא סכלה ביותר והלא אמרו קטנה שאינה יודעת לשמור קידושיה אינה צריכה למאן כדאית' ביבמות פ' ב"ש (יבמות דף קז) ואין שיעור לקטנותה אפי' בת עשר,
ואם יודעת לשמור קידושיה צריכה למאן אף על פי שאינה יודעת להבחין ולהכיר בעסקי נישואין וקידושין,
ואי קשיא לך אם כן שיעור הפעוטות למה נאמר אימא לך כדי להתקדש ע"י עצמה אבל אם קדשוה אמה או אחיה לדעתה אפילו פחותה מפעוטות אלא שתדע לשמור קידושיה והכי איתא התם.+
הרמב"ם כאן לא מביא כלל את הכלל במשנתנו ואת הפסק של "אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס." וזוהי קושיית הראב"ד.
וכן:
רמב"ם הלכות גירושין פרק יא הלכה ז:
איזו היא קטנה שצריכה למאן, מבת שש עד בת עשר בודקין אותה לפי יופי דעתה אם יודעת לשמור קדושיה ושהן קדושין לא שתשמור אותן כמו שמשמרת האגוז והתמרה וכיוצא בהן הרי זו צריכה מיאון,
ואם אינה יודעת לשמור קדושיה אינה צריכה למאן אלא הולכת לבית אמה כאילו לא נתקדשה מעולם,
ופחותה מבת שש אפילו יודעת לשמור אינה צריכה מיאון,
ויתרה על בת עשר אפילו סכלה ביותר צריכה מיאון,
וכל מי שהשיאוה אחיה או קרוביה או אמה שלא לדעתה אינה צריכה למאן.
+/השגת הראב"ד/ ויתרה על בת עשר אפי' סכלה ביותר צריכה מיאון. א"א כבר כתבתי בהלכות קדושין מה שאני סובר בזה ולעולם סכלה שאינה יודעת לשמור גיטה וקדושיה אינה יכולה להתקדש ואפילו היא בת י' וי"א ולא נתנו שיעור פעוטות אלא במתקדשת ע"י עצמה והוא שיודעת לשמור את קידושיה ואם אינה בת י' אינה מתקדשת אלא ע"י אמה ואחיה ומדעתה ואף על פי שיודעת לשמור קדושיה.+
מגיד משנה הלכות אישות פרק ד:
אבל גדול שקידש וכו'. דברי רבינו בזמנים אלו למדם ממה ששנינו ביבמות פרק ב"ש (יבמות דף ק"ז) רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קידושיה אין צריכה למאן ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס
ובגיטין פרק התקבל (גיטין דף ס"ה) אמר רבא שלש מדות בקטן וכו' הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין וכנגדן בקטנה +רבינו גריס כגירסת הרי"ף אבל רש"י מחליף הגירסא בשתי מדות וכך הוא בספרים שלנו+ מתקדשת למיאון ושתי המאמרים האלו בהלכות וזמן הפעוטות ידוע בפרק הניזקין שהוא מבן ו' עד בן י' כל חד לפום חורפיה וכבר נזכר זמן זה בהלכות בפרק התקבל
והסכים רבינו בין שני המאמרים האלה שפי' יכולה לשמור קידושיה שאמר רב חנינא יודעת לשמור כסף קידושיה כמו במקחה וממכרה כפעוטות וכן פירש בפירוש המשנה ששיעורו של רבי חנינא היא מבת שש עד בת עשר וכן כתב בעל העיטור ז"ל וכן מוכיח בירושלמי כמ"ש הרשב"א ז"ל וכן עיקר. ויש בהשגות בזה שיטה אחרת:
הוא מסביר שהסוגיה במסכת גיטין - שנראה שהרמב"ם בסוגייתנו פוסק כמותה - מתאימה לדעת רבי חנינא בן אנטיגנוס, כלומר, הסוגיה במסכת גיטין מפרטת את הכלל של רבי חנינא בן אנטיגנוס.
