הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

קושיה מתנא על תנא?

יבמות  קט ע"א

מתני'. שני אחין נשואין לשתי אחיות קטנות, ומת בעלה של אחת מהן - הלזו תצא משום אחות אשה. 
וכן שתי חרשות, גדולה וקטנה, מת בעלה של קטנה - תצא הקטנה משום אחות אשה; 
מת בעלה של גדולה - 
רבי אליעזר אומר: מלמדין את הקטנה שתמאן בו, 
רבן גמליאל אומר: אם מיאנה - מיאנה, ואם לאו - תמתין עד שתגדיל, ותצא הלזו משום אחות אשה, 
רבי יהושע אומר: אי לו על אשתו, אי לו על אשת אחיו, מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה. 
גמ'. ומי שרי? 
והתני בר קפרא: לעולם ידבק אדם בשלשה דברים, ויתרחק משלשה דברים; 
ידבק בשלשה דברים: בחליצה, ובהבאת שלום, ובהפרת נדרים, 
ויתרחק משלשה דברים: מן המיאון, ומן הפקדונות, ומן הערבונות! 
מיאון דמצוה שאני. 

1.
הגמרא מקשה מברייתא של בר קפרא על שיטת רבי אליעזר שאמר שמלמדים את הקטנה למאן. וקשה, וכי מקשים מתנא אחד לתנא אחר!

2.
ב"שוטנשטיין" הערה 37, מסביר [על פי ה"ערוך לנר"], שלא מצינו מי שחולק על בר קפרא. אבל הרי היה אפשר לומר שרבי אליעזר כאן בסוגייתנו חולק עליו.

3.
וב"מנחת יהודה" מסביר שהקושיה היא למעשה על "סתמא דגמרא" שסוברת כבר קפרא ולא ברור מניין שסוברים כבר קפרא.

4
ונראה לומר שהברייתא של בר קפרא מובאת בנוסח של "לעולם ידבק... ויתרחק..." משמעה שהיא היתה מקובלת על כל התנאים.