דוגמה אישית
יבמות קיד ע"א
"בעושה על דעת אביו".
פירש רש"י: "בעושה על דעת אביו - שהתינוק צופה באביו ורואה שנוח לו בכך ואביו עומד עליו דהוה כאילו הוא מצוהו לעשות".
חינוך הבנים כולל הוראה ולימוד, גם מוסר ואף יסורין. אולם בעשרה קבין של חינוך – תשעה קבין עושה דוגמה אישית, וקב יחיד כל הַיֶּתֶר.
"התינוק צופה באביו ... הוה כאילו הוא מצוהו לעשות"!
שום מילה ורמז, וכבר ניתן ציווי מלא!
כיוצא בדבר אתה אומר:
שתי פרשיות קריאת שמע דומות וחוזרות זו על דברי זו. בשתיהן נזכרו מצוות תלמוד תורה תפילין ומזוזה. ואולם נבדלות הן בניסוח מצות תלמוד התורה:
(דברים ו, ז) וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם; בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.
(דברים יא, יט) וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם; בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.
מי הוא הצריך לדבר בם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ? וְדִבַּרְתָּ בָּם – אתה, כבפרשה הראשונה, או שבניכם ילמדו לְדַבֵּר בָּם כבפרשה השניה?
אלא שזו וזו אחת היא. כיון שתקיים וְדִבַּרְתָּ בָּם, בכך ילמדו גם בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם.
כעין זה כתב שם האלשיך הקדוש: (דברים יא, יט) "אחר מה שאמרתי ושמתם את כו' על לבבכם כו', אז ולמדתם אותם את בניכם, שכל כך יכנס הלמוד בלבם ונפשם עד גדר שגם ימשכו מאליהם לדבר הם בם".
