סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 929

"הנודר משחורי הראש... ומותר בנשים"

נדרים ל ע"ב


מפרשת הגמ' "נשים לעולם מיכסו", מפרש המפרש "ועטופות כל שעה בלבנים".

רבים דנו בשאלה אם אשה נשואה מותרת בפאה נוכרית הב"ש בסימן י"ח מתייחס לכך בתשובה מעניינת ומוכיח מסוגיתנו שיש לו ראיה מבוארת ומבוררת שאין להשיב עליה, היות וכאן מבואר שרק אנשים נקראים שחורי הראש לא נשים, וכפי שמפרש המפרש היות והנשים עטופות כל שעה בלבנים, ולכן אינן נקראות שחורי הראש, וכפי שהקדמונים הסבירו.

השלטי גבורים בפרק במה האשה יוצאת מדייק מהמשנה בשבת "יוצאת אשה בפאה נוכרית בחצר", מכאן ראיה וסמך שנשים יוצאות בפאה נוכרית כשהן נשואות, ושואל הב"ש איך יתכן הרי מהסוג' בנדרים נשים לא נקראות שחורי ראש מפני שהן מכוסות בבגד, ואם כפי השלטי גבורים שנשים יוצאות בפאה נוכרית מגולה, איך יתכן לומר ששחורי ראש נקראים אנשים ולא נשים, הרי נשים ג"כ בעלות שער שחור, שהרי הולכות בפאה נוכרית מגולה, אדרבא איפכא מסתברא, היות והן הולכות עם פאה נוכרית צריך להיות להן שם של שחורי ראש יותר משל אנשים, שהרי הן יוצאות יותר מגולות, שהרי האנשים כן מכסים ראשם, אלא מוכרחים לומר שמדובר כאן בפאה נוכרית מכוסה, וכן בכל מקום שמוזכר פאה נוכרית בש"ס אין הכוונה לפאה מגולה, אלא פאה מכוסה, וכפי שהב"ש מביא מכתב יד של הגאון רבי יהודה כצנלבויגן זצ"ל האומר שכוונת הגמ' שמביאה בכמה משניות ובכמה מקומות ענין של פאה נוכרית, הכוונה לפאה נוכרית מכוסה. אבל הרמ"א בסימן ע"ה ס' ב' אומר שפאה נוכרית לא נקרא שער באשה ערווה, אומר על זה המ"א בס"ק [ה] שכך משמע מהשלטי גבורים במש' בשבת, וראיה שאשה יוצאת בפאה נוכרית ולא כמו הב"ש שחולק עליו והביא דחיה לראיתו, והמ"א מסכים להלכה לרמ"א שפאה נוכרית מותרת, ומה שהב"ש הוכיח מהגמ' בנדרים ומגמרות אחרות שאסור, אומר המ"א שזה דוחק גדול.

בהגהות החת"ס שם אומר שמי שמעיין היטב בספר ב"ש יראה שסוף דבריו נכונים ורק שהב"ש הוסיף ראיות ואת הראיות האלה אפשר להפריך אבל בעצם הדבר להלכה הוא צודק, שהביא בשם הג' רבי יהודה כצנלבויגן, וכך אומר החת"ס פוסק רבי יעקב עמדין שפאה אסורה, ומה שבכמה מקומות נאמר שאשה יוצאת בפאה נוכרית בחצר, זה דוקא בחצר ובבית אבל לא ברשות הרבים, וכפי שידוע החת"ס החמיר מאד בפאה נוכרית. דבר נוסף המ"א שם בס' ע"ה אומר בס"ק [ד] שמשמע מסימן קט"ו באבן העזר, שרק בשוק אסור לאשה נשואה ללכת בשער, אבל בחצר שאין אנשים מצויים שם מותר להן. וכן משמע מתוס' בכתובות, אבל בזוה"ק אומר המ"א בפר' נשא החמיר מאד שלא יראה שום שער באשה אפ' בביתה ומסיים המ"א וכן ראוי לנהוג שאפ' בבית אסור לאשה ללכת עם שער מגולה, רק שהמהר"ץ חיות שואל על המ"א מדוע לא דייק זאת מהסוגיה בנדרים שנאמר "שנשים לעולם מיכסו" משמע אפילו בבית.

[הרה"ג מייכל זילבר בקל הדף]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר