סקר
האם אתה לומד דף יומי עם רש"י?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

חסורי מיחסרא והכי קתני

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נדרים ל ע"ב


מתני'. הנודר מן הילודים - מותר בנולדים, מן הנולדים - אסור מן הילודים,
ר' מאיר מתיר אף בילודים,
וחכ"א: לא נתכוון זה אלא במי שדרכו להוולד.
גמ'. לר' מאיר, ולא מיבעיא נולדים, אלא ממאן אסור?
חסורי מיחסרא והכי קתני: הנודר מן הילודים - מותר בנולדים מן הנולדים - אסור בילודים;
ר' מאיר אומר: אף הנודר מן הנולדים מותר בילודים, כי היכי דנודר מן הילודים מותר בנולדים.

מבנה הסוגיה:

1.

מתני'. הנודר מן הילודים - מותר בנולדים, מן הנולדים - אסור מן הילודים,

ר' מאיר מתיר אף בילודים,

וחכ"א: לא נתכוון זה אלא במי שדרכו להוולד.

מחלוקת ראשונים האם "חכמים" הכוונה ל"תנא קמא", או שזו דעה שלישית.

2.

גמ'. לר' מאיר, ולא מיבעיא נולדים, אלא ממאן אסור?

מלשונו של רבי מאיר במשנה "מתיר אף בילודים" - משמע שמדובר על "מן הנולדים אסור מן הילודים" - מוסב על הסיפא בדברי תנא קמא - חוץ מההיתר מהנולדים [אלה שכבר נולדו] יוצא שמותר בכולם, אם כן, על מי חל בכלל הנדר?

3.
עונה הגמרא:


חסורי מיחסרא והכי קתני: הנודר מן הילודים - מותר בנולדים מן הנולדים - אסור בילודים;

ר' מאיר אומר: אף הנודר מן הנולדים מותר בילודים,

כי היכי דנודר מן הילודים מותר בנולדים.

4.
הסבר:

התוספת למשנה [בסוגריים]:

מתני'. הנודר מן הילודים - מותר בנולדים, מן הנולדים - אסור מן הילודים,

ר' מאיר [כי היכי דנודר מן הילודים מותר בנולדים]
אף [הנודר מן הנולדים] מותר בילודים,

רבי מאיר מוסיף משפט פתיחה לפני המלה הראשונה במשנה "אף", ואחר כך הוא מוסיף מקרה נוסף לפני הדין שמובא במשנה.
כלומר, רבי מאיר מדבר על שני מקרים שונים, המקרה שלפני ה"אף" והמקרה שאחרי ה"אף"!

לכן זה מוגדר כ"חסור מחסרא". [להבדיל ממקרים בהם הגמרא מוסיפה מלה למשנה או אפילו מחליפה מלה]
 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר