חציף עלי
ברכות לד ע"ב
"אמר רב כהנא: חציף עלי מאן דמצלי בבקתא.
ואמר רב כהנא: חציף עלי מאן דמפרש חטאיה, שנאמר: אשרי נשוי פשע כסוי חטאה".
רב כהנא לא אמר חציף מאן דמצלי בבקתא, אלא חציף עלי דוקא, כלומר בעיני. והוא הותיר מקום שיאמר חכם אחר שבעיניו אין בזה כל כך חוצפה.
בדברים אלו יש תירוץ נוסף לקושיית תוספות הכיצד כתוב: (בראשית כד, סג) וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה.
שאף שאמרו לעיל בדף ו ע"ב: "אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו - אלהי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו! ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום? - דכתיב: (בראשית יט, כז) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם, ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר: (תהלים קו, ל) וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל".
וגם אמרו בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת בשלח פרק יד סימן כד: "ויהי באשמרת הבקר. לעולם תפלתן של צדיקים נשמעת בבוקר, שנאמר וישכם אברהם בבקר (בראשית כב ג), כדכתיב לעיל, וכן דוד אמר ה' בקר תשמע קולי (תהלים ה ד), פסוק זה דוד אמרו על תפלת הצדיקים שבכל דור ודור".
למרות שהגמרא והמדרש הזכירו רק את מעלת מידתו של אברהם אבינו שהיתה להתפלל בצניעות במקומו הקבוע, קיימת גם מידתו של יצחק אבינו, שהיתה להתפלל באופן של לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה (שיר השירים ז, יב).
וכתב רבי צדוק מלובלין בספר צדקת הצדיק אות מו: "ועל זה העפילו לעלות אף נגד רצון השם יתברך כמו שאמרו ז"ל (סנהדרין ק"ה.) חוצפתא מלכותא בלי תגא [ולמדוה מבלעם שאחר כך הסכים השם יתברך. כי בלעם נסתכל עד עקבתא דמשיחא, ולכך ידע סוד זה] פירוש כידוע מלכות הוא כנסת ישראל וכתר הוא שורש רצון השם יתברך ורצה לומר ממשלה מעצמו בלי רצון הרוצים. והתקרבות כנסת ישראל מעצמם. והם לא הצליחו בזה מפני שאכלוה פגה כמו שאמרו ז"ל (סוטה מט ע"ב) בעקבותא דמשיחא חוצפא יסגא, שאז הוא העת לזה [ולעתיד נקבה תסובב גבר ואין כאן מקומו], ולכך אמר להם משה והיא לא תצלח, נראה שעצה הוא אלא שלא תצלח ודייק, והיא שבכל מקום דרשו ז"ל היא ולא אחרת, שיש זמן אחר שמצליח והוא זמנינו זה שהוא עקבי משיחא".
על פי דבריו, אותם שבדור האחרון ה"מחציפים" עצמם להתפלל בפרהסיא בקולות רמים, יש להם על מי לסמוך.
על דרך זה מתורצת גם מימרא בתרא דרב כהנא: "חציף עלי מאן דמפרש חטאיה, שנאמר: (תהלים לב, א) אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה". ומדוע לא נחית לחלק כדברי רב רבו במסכת יומא דף פו ע"ב: "אמר רב יהודה: רב רמי, כתיב אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה וכתיב (משלי כח, יג) מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ. לא קשיא: הא בחטא מפורסם, הא - בחטא שאינו מפורסם. רב זוטרא בר טוביה אמר רב נחמן: כאן - בעבירות שבין אדם לחבירו, כאן - בעבירות שבין אדם למקום".
אלא כנ"ל, שכל מידתו של רב כהנא הכהן היתה בהצנע ובהסתר. כדברי הזוהר בפרשת אמור דף פח ע"ב: "אמור אל הכהנים. רבי יצחק אמר אמור אל הכהנים בלחישו, כמה דכל עובדיהון דכהני בלחישו כך אמירה דלהון בלחישו".
